בקשת פטנט 220137

ההחלטה:

בקשת פטנט 220137 (בקשה להארכת מועד לדון מחדש בסירוב הבקשה)

המבקשים: 1 סקבירסקי איגור סקבירסקי יניב 3 מונוסוביץ' לאוניד

1. בפניי בקשה להאריך את התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") לדון מחדש בסירוב בקשת הפטנט שבכותרת.

2 הבקשה הוגשה ביוס 4.6.2012 והיא הבקשה הראשונה המוגשת בגין אמצאה זו. ביוס 3 הודיעה הרשות למבקשים כי הבקשה עומדת לפני פתיחתה לעיון הציבור בהתאם לסעיף 16א לחוק וזאת על מנת לאפשר להם לזנוח את הבקשה בתקופת הפרסוס. המבקשים לא הגיבו על הודעה זו ולפיכך הבקשה נפתחה לעיון הציבור בהתאם להוראות החוק.

3 ביוס 21.1.2014 הודיעה הרשות למבקשים כי הבקשה עומדת לפני בחינה והם נדרשו להשיב לרשות בהתאם לסעיף 18 לחוק ותקנה 36 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "התקנות").

4. משחלפה ארבעת החודשים הקבועים בתקנה 36 לתקנות למתן תשובה להודעת הרשות ואף חלפה תקופה של שישה חודשים נוספים בהתאם לחוזר 005/2011 - פטנטים, ביוס 4.11.2014 הודיעה הרשות למבקשים כי בקשתם תיסגר אם לא ישיבו על ההודעה תוך חודש ימים. משלא השיבו המבקשים גם על הודעה זו סורבה הבקשה והודעה על כך נשלחה למבקשים ביוס 21.12.2014.

5 ביוס 8.8.2016 הגישו המבקשים בקשה לפתיחת התיק מחדש. לבקשה זו לא צורף תצהיר. על פי האמור בבקשה לא נתקבלה אצל המבקשים אף לא אחת מהודעות הרשות. לטענתם, ביוס 6 יצרו קשר עם הרשות וגילו שהבקשה נסגרה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בהחלטתי מיוס 1.1.2017 הוריתי למבקשים להגיש תצהיר ערוך כדין המפרט את נסיבות סגירת הבקשה לפטנט וזאת עד שבוע לפני הדיון שנקבע ליוס 12.2.2017. למרות ההחלטה האמורה, ביוס 5.2.2017, דהיינו שבוע לפני הדיון, לא הגישו המבקשים תצהיר כנדרש אלא שלחו לרשות מכתב ובו חזרו על הטענות שהעלו בבקשתם לפתיחת התיק מחדש.

ביוס 12.2.2017 התייצב מר יניב סקבירסקי (להלן: "המבקש") להשמיע טענותיו בפניי. בדיון טען המבקש כי קיבל מכתב מהרשות באוגוסט 2016 בו נדרש לערוך שינויים בבקשה לפטנט. המבקש לא ידע להסביר כיצד הודעת הרשות שנשלחה בדצמבר 2014 הגיעה ליעדה כעבור יותר משנה וחצי והבהיר כי לא לקח עמו לדיון את המכתב שנתקבל. עוד טען המבקש כי לא קיבל את החלטתי המורה על הגשת תצהיר התומך בבקשה. לפיכך לא הובהר כיצד ידע המבקש כי עליו להגיע לדיון שנקבע.

בסיוס הדיון הוריתי למבקש להגיש תצהיר, אליו יצורף מכתב הרשות לגביו נטען כי נתקבל אצל המבקשים באוגוסט 2016 וזאת תוך 14 ימים ממועד הדיון. המבקשים לא קיימו החלטה זו ולא הגישו דבר.

סעיף 21א לחוק קובע כי על מבקש הפטנט להגיש בקשה לדון מחדש בסירוב הבקשה תוך שנה ממועד הסירוב. תקופה זו ניתנת להארכה בהתאם לסעיף 164 לחוק 'אם לא הושג טעם סביר לכך ".

פרשנות המונח האמור בסעיף 164 לחוק תלויה בהקשר הדבר ובאינטרסים המוטלים על כף המאזניים. לעניין והראה קביעתה של כב' השופטת נאור בעניין רע"א 2826/04 רשם

הפטנטים נ' 111160 (פורסמה בנבו, 26.9.2004):

"המילים לגבי בקשות שונות להארכת מועד המובאות בפני הרשם עשויה להשתנות על פי הקשר הדבר, ועל פי טיבו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת מועד,"

בענייננו יש להבדיל בין אינטרס המבקש כי בקשתו תיבחן לגופה לבין אינטרס הציבור כי תהא ודאות ביחס לשאלה אם ניתן פטנט או לאו בגין המצאה הנתבעת בבקשת הפטנט וזאת תוך זמן סביר. ואת ועוד, מרגע שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק מתחילה להיווצר בציבור הסתמכות כי אין מבקש הפטנט עומד עוד על קבלת הגנה כלשהי בישראל על המצאה הנטענת. אינטרס הסתמכות זה הולך ומתגבר עם חלוף הזמן ולפיכך ככל שמשך הארכה המתבקש ארוך יותר, כך הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה (ראה לעניין זה התנגדות לבקשת פטנט 110548 שמואל סדובסקי נ' חוגלה קימברלי שווק בע"מ (פורסמה בנבו,

וכן בקשת פטנט 157563 (בקשה להארכת המועד רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הסתמכות זו רבה יותר כאשר הבקשה נזנחת לאחר פתיחתה לעיון הציבור בתוס 18 חודשים ממועד הקדמה.

הארכה המתבקשת במקרה שבפניי הינה של שבעה חודשים וחצי. מעבר לכך שמדובר בתקופה ארוכה יחסית, מעבר לתקופת שניים עשר החודשים הקבוע בסעיף 21א לחוק, נתגלו סתירות מהותיות בדיבורים שהציגו המבקשים. במכתביהם טענו כי כלל לא קיבלו הודעות מן הרשות ואילו בדיון בפניי טענו כי התקבל אצלם מכתב הרשות ואולם באיחור של שנה וחצי. כשנתבקשו המבקשים להציג את המכתב האמור, לא עשו כן.

המבקשים טענו בפניי שלא נתקבלה גם ההחלטה על קיבוע הדיון ועל כן לא ברור כיצד נודע להם על מועד הדיון. המבקש אישר בדיון בפניי כי המען למסירת מסמכיהם הרשום ברשות הינו המען הנכון, בו מתגורר המבקש עם אביו, המבקש 1. אין וה סביר כי שלושה מכתבים שנשלחו בתקופות שונות במהלך שנה לא התקבלו אצל המבקשים, כפי שאין וה סביר שאחד מהם הגיע ליעדו שנה וחצי לאחר שנשלח.

לסתירות בגרסאות העובדתיות מתווספת התעלמות המבקשים מן ההחלטות שניתנו בעניינם, אשר יש בה כדי להצביע על כך שאין גם קיבוע קיוו עניינם אמיתי בבקשת הפטנט בישראל.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי סיבה סבירה להאריך את התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק. הבקשה נדחית.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס 7 אייר תשע"ז

3 מאי 2017

סימוכין: 8 "5"