בקשת פטנט 216870

ההחלטה:

בקשת פטנט 216870 (בקשה לבחינה על אתר)

המבקשת: כפת זא ז 5גזז) ע"י ב"כ ג. אי ארליך (1995) בע"מ

1. ביוס 9.12.2013 הגישה המבקשת בקשה להקדים את בחינת בקשתה לפטנט בהתאם לסעיף 9א לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק").

2. בבקשה ובתצהיר הנלווה לה, אשר נחתם בידי הממציא, פרופ' שמעון סלוין, נתבקשה הקדמת בחינת הבקשה לפטנט בשל גילו של הממציא, יליד 1941.

3. הבקשה לבחינה על אתר הובאה לידי בוחן הפטנטים, מר איתי כץ, אשר סירב לבקשה מהנימוק דלקמן:

"על פי התקנות והחוק, ניתן לאשר בחינה על אתר מנימוקי גיל המבקש ולא הממציא."(ההדגשה במקור).

4. בתשובתה להודעה וו של הבוחן מיוס 23.1.2014 הבהירה המבקשת כי ברצונה לבסס את הבקשה על הוראות סעיף 19א(א)(6) לחוק ולא על הוראות סעיף 19א(א)(1) לחוק. המבקשת ציינה עוד כי ניתן ללמוד מסעיף 19א(א)(1) לחוק על מטרתו לפעול לטובתם של מבקשים, אשר גילס מבוגר ויש להחיל שיקול זה גס על גילו המתקדס של הממציא. עוד טענה המבקשת כי התאגדות המבקשת כחברה נעשית במקרים רביס משיקולים כלכליים ומבניים ועובדה זו לא אמורה לשמוט את הקרקע תחת הצידוק המוסרי העומד בבסיס סעיף 19א(א)(1) לחוק ולסגור את דלת הכניסה לבחינה על-אתר בפני ממציאים הרוצים ליהנות מהכרה במצאותיהם.

המסגרת הנורמטיבית

5. סעיף 19א לחוק, אשר התווסף בחוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"ב - 2010 (ס"ח 2367, כ"ב בתמוז התשע"ב, 12.7.2012, עמ' 483) קובע כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"א) מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על -אתר; יראו כל אחד מאלה, בין השאר, כנימוק סביר;

2) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש;

2) הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדמת את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם;

(3) או אחר התחיל לנצל את המצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן;

₪ חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 748 ארוך באופן בלתי סביר, ובכלל את אלו באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחדות מאותו סוג;

(5) טובת הציבור;

(6) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת."

6. במקביל נקבעה בסעיף קטן (ג) רשימה של עילות להקדמת הבחינה של בקשה לפטנט לבקשת צד שלישי.

7. התיקון מהווה קודיפיקציה של הנחיות מינהליות ברשות הפטנטים שהתבססו על סמכות הרשם להקדיס את בחינת הבקשה לפטנט על פי תקנה 35 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין מסמכיס ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "התקנות") בנוסחה לפני תיקונה בשנת 2 (קובא התקנות 7185, י"א בכסלו התשע"ג, 25.11.2012).

8. על פי תקנה 34 לתקנות ככלל סדר בחינת הבקשות ברשות הינו בהתאם לסדר הגשתן ואילו הקדמת הבחינה של הבקשה מהווה חריג לכלל זה. נראה כי אין צורך להכביר מליס באשר להצדקה לבחינת הבקשות לפי סדר הגשתן. ההצדקה העיקרית הינה כי המצויה בסעיף 9 לחוק, דהיינו כי פטנט בגין אותה אמצאה יוענק למי שהגיש את הבקשה בגינה קודס לכן. על מנת לוודא שזו תהיה תוצאת הבחינה, נכון כי הבקשות ייבחנו לפי סדרן בהתחשב בסיווגן. הצדקה נוספת לבחינה באופן זה הינה כי בחינת הבקשות הינה שירות המוענק הן למבקש והן לציבור. המבקש מעוניין לקבל פטנט בגין אמצאתו ואילו הציבור מעוניין לקבל וודאות באשר להיקף ההגנה שיוענק למבקש, אס יוענק, וזאת על מנת שיוכל לכלכל צעדיו בתחוס המצאה. מסיבה זו לא יהא זה הוגן לחיטיב עס מבקש מסויס ולהקדיס את בקשתו, שהרי הקדמה זו תבוא בהכרח על חשבון יתר המבקשיים והציבור, אשר ימתינו אמן רב יותר לבחינת יתר הבקשות.

9. למרות האמור המחוקק קבע בסעיף 19א לחוק רשימה של נימוקים, אשר ייחשבו כמצדיקים את הקדמת הבחינה. על מנת שמבקש יוכל להיכנס בשערי סעיף 19א לחוק עליו להראות כי

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

נסיבותיו שונות הן מנסיבותיהם של מבקשי פטנט אחרים באופן המצדיק את הקדמת הבחינה דווקא של הבקשה שלו. את ועוד, שתי העילות הקבועות בסעיפים 19א(א)(5) ו/6) לחוק, ובמיוחד ואחרונה, מהוות רשימה פתוחה של מקרים ועילות שתתמלא תוכן ככל שיגיעו בקשות כאמור לפתחה של רשות הפטנטים.

למען השלמת התמונה אציין כי רק לאחרונה, ביוס 15.1.2014, פרסמה רשות הפטנטים את הוראת העבודה הע'-א/23.7 "בקשה להקדמת בחינה". בהוראה זו נקבע כי בקשות להקדמת הבחינה לפי סעיפים 19א(א)(5) ו-(6) לחוק יובאו לדיון בפני הרשם. לפיכך הובאה בקשה זו להכרעתי.

יישום הדין על ענייננו

אין מחלוקת כי על פי הנוהל ברשות הוקדמה בחינתן של בקשות למבקשים שגילם מעל 70 שנה. נוהל זה מצא ביטויו בסעיף 19א(א)(1) לחוק ואף אכה לפטור מאגרה במסגרת התיקון לתקנות הפטנטים (ראה תקנה 35 לתקנות הפטנטים ופריט 8 לתוספת השנייה לתקנות).

מקובלת עליי טענת המבקשת כי יש בכך כדי להבהיר את כוונת המחוקק להטיב עס אוכלוסייה זו ולזורק את ההליכיים לקבלת פטנט עבורה.

השאלה העומדת בפניי היא האם תכלית זו חלה גם כאשר המבקשת בקדמת הבחינה אינו המבקש, אלא הממציא. על מעמדו של הממציא בפטנט ניתן ללמוד מסעיפים 39 - 43 לחוק. סעיפים אלה קובעים את זכויותיו של הממציא כי שמו יצויין כממציא (ס' 39 לחוק), את ההליך לציון השם (ס' 40 - 41 לחוק), את היות הזכות בלתי ניתנת לוויתור (ס' 42 לחוק) ואת היקף הזכות (ס' 43 לחוק). סעיף אחרון זה עשוי להיות רלוונטי לענייננו ועל כן אביאו במלואו:

"מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שיש באמצאה (בפטנט."

סעיף 43 קובע כי לא תהא לממציא כל זכות כלכלית באמצאה ובפטנט אך בשל היותו ממציא. עס זאת, אין בכך, לטעמי, כדי ליצור חזקה פרשנית כנגד תכליתו של סעיף 19א(א)(6) לחוק לחול על ממציאים שגילם מתקדם.

לכוון של הממציא להירשום ככזה בבקשה לפטנט ובפטנט ישנם היבטים כלכליים ניכרים, כגון יצירת מוניטין לממציא, אשר יש לו גם משמעויות כלכליות (ראה ד"ר שלומית יניסקי רביד "קניין רוחני בעבודה - תיאוריה, מעשה ומשפט משווה", עמ' 390 (2013). לפיכך לעובדה כי אין הממציא מבקש באמצאה אינה בהכרח שוללת את היותו בעל אינטרסיס כלכליים בה מעבר לאינטרסיס האישיים המגולמיס בזכותו להירשום כממציא.

6. על המדיניות הדוגלת בקידוס אזרחים וותיקים ניתן ללמוד מהחלטת הממשלה 431 מיום 6 בנושא הקמת יחידת סמך לענייני גמלאים במשרד ראש הממשלה, יחידה שהפכה ברבות הימים למשרד לענייני אזרחים וותיקים. לעניי זה חשיבות שילובם של אזרחיים ותיקיים בשוק העבודה, ראה גם החלטת הממשלה 5147 מיוס 14.10.2012 לקידוס תעסוקת מבוגרים בישראל. מטרת החלטה זו הינה:

"...לקדס את שילובם של אוכלוסיית המצוגדים בשוק העבודה בישראל, לשס מימוש הפוטנציאל לתרומתם למשק הלאומי ושיפור איכות חייהם."

7. מן האמור לעיל עולה כי ישנו אינטרס ציבורי בקידוס לבחינתן של בקשות לפטנט שממציאיהם אזרחיים וותיקים וזאת על מנת לאפשר לממציאים אלה ליהנות בשלב מוקדם יותר מן המוניטין הנלווה לרישום שמותיהם כממציאים. נימוק נוסף המצדיק את הקדמת הבחינה הינו הרצון לעודד אוכלוסייה ולהשתלב בשוק העבודה ולהמשיך ולהביא לידי ביטוי את הידע הרב שצברה באמצעות חשיפתו לציבור בבקשות לפטנט.

8. בשולי הדברים אציין, כי אס סבר הממציא כי מבחינה מסחרית עדיפה העברת זכותו במצאה לחברה על פני רישומו כמבקש, אין בכך כדי להפחית אלא במידה מסוימת מן ההצדקות העומדות בבסיס הקדמת בחינת הבקשה לפטנט. אותה מידה באה לידי ביטוי בפטור מאגרה הניתן למבקש שגילו מתקדם, אשר לא מוענק כאשר תכונה זו מתקיימת אצל הממציא שאינו רשום כמבקש. נראה כי הבחנה זו הינה ראויה.

9. לנוכח האמור אני מורה על הקדמת בחינת הבקשה לפטנט.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ב אדר ב' תשע"ד 4 מר> 2014