בקשת פטנט 213926

ההחלטה:

בקשת פטנט 213926 (השגה על החלטת בוחנת)

המבקשת: [OCR artifact removed] ע"י ב"כ לוטצאטו את לוצאטו

החלטה

1. בקשת הפטנט 213926 הינה בקשה שהופרדה מבקשת פטנט 140665, אשר הינה שלב לאומי של בקשת 201 שהוגשה ביוס 9.7.1999. למען הקיצור, תכונה הבקשה הנדונה "בקשת החלוקה" ואילו בקשת פטנט 140665 תכונה "הבקשה ההורה", אף אם מונחיס אלה אינם תואמיס במדויק את האמור בסעיף 24 לחוק הפטנטים, התשכ"א-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים").

2. עניינן של הבקשות בהרכב רוקחי ובו שני חומריס פעילים - וואלסרטן ואמלודיפין.

3. הבקשה ההורה קובלה ביוס 31.12.2012 וההתנגדות בגינה הוגשה ביוס 24.3.2013. ביוס 6 קיבלתי את ההתנגדות שהוגשה.

4. בקשת החלוקה הוגשה ביוס 4.7.2011 ולאחר שנבחנה, סורבה ביוס 12.11.2015 וזאת בשל אי עמידה בסעיף 2 לחוק לאור והות בין היקף התביעות בבקשת החלוקה לבין הבקשה ההורה. המבקשת ביקשה להשיג על החלטת הבוחנת והתיק נקבע לדיון בפניי למועד אשר נדחה לבקשת ב"כ המבקשת.

5. בטרס התקיים דיון בפניי בהשגה על סירוב בקשת החלוקה ניתנה החלטתי בעניין הבקשה ההורה המקבלת את ההתנגדות בשל העדר התקדמות המצאתית.

6. ביוס 10.10.2016 הגישה המבקשת בקשה כי אושרה על ביטול הדיון שנקבע ואחזור את התיק להמשך הבחינה לאור קבלת ההתנגדות על מתן הפטנט בגין הבקשה ההורה. בהחלטתי מיוס 6 קבעתי כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"הדיון הקבוע בשאלת החפיפה מבוטל. המבקשת תגיש סיכום טענותיה בכתב בשאלה האם אין בנימוקי ההחלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 14065 כדי להביא לסירוב בקשת הפטנט שבפנע באותס נימוקים ממש. סיכום הטענות ווגש תוך 30 יום. המבקשת תודיע אם היא מעוניינת בהשמעת טענות בעל פה בטרם תינתן החלטה בשאלה זו."

7. ביוס 13.11.2016 הגישה המבקשת סיכום טענותיה בכתב ולא ביקשה במסגרתו כי תיערך השמעת טענות בעל פה בטרס מתן ההחלטה. לפיכך תינתן ההחלטה בהתאם לסיכום הטענות והמסמכיים המצורפים בתיקי הבקשות.

טענות המבקשת

8. בסיכום טענותיה הלאקוני טענה המבקשת כי בקשת החלוקה הינה בקשה נפרדת מהבקשה ההורה ועל כן יש לבחון את כשירותה לפטנט באופן עצמאי ובלתי תלוי.

9. לאור העובדה שהמבקשת עמלה בימיס אלה על הכנת ערעור על ההחלטה בעניין הבקשה ההורה, הרי שהקביעות שס ממילא אינן חלוטות. לאחר שבקשת החלוקה נבחנה והבוחנת סברה כי יש בה חידוש והתקדמות המצאתית ואולס סירבה אותה בשל התפיפה עס הבקשה ההורה, הרי שכעת לאור ההחלטה בהתנגדות הוסרה התפיפה.

10. למעשה, המבקשת אינה חולקת על קביעת הבוחנת כי קיימת חפיפה בהיקף התביעות של שתי הבקשות וטענתה היא כי ככל שהייתה חפיפה, היא אינה רלוונטית עוד לאור קבלת ההתנגדות לבקשה ההורה.

1. למעלה מן הצורך אציין כי עיון בתביעות שתי הבקשות מעלה כי היקפם חופף. כך, למשל, תביעה מס' 1 בבקשה ההורה עוסקת בהרכב רוקחי הכולל וולסרטן או מלח מקובל רוקחית שלו, אמלודיפין או מלח מקובל רוקחית שלו ומוביל מקובל רוקחית. תביעה מס' 1 בבקשת החלוקה הינה להרכב הכולל את אותם רכיבים אך בלא ההתוויה הספציפית (למניעה או לטיפול ביתר לח דם). תביעה 2 בבקשת החלוקה הינה תביעה תלויה בתביעה 1 המוסיפה כי ההרכב הוא למתן פומי וכי כמות הוולסרטן בהרכב הינה בין 10 מ"ג ל-200 מ"ג. למעשה תביעה זו הינה והבהיקפה, אך לא בלשונה לתביעה 3 לבקשה ההורה.

2. תביעות 4, 9 ו-11 בבקשת החלוקה תובעות טווחים של החומריס הפעילים הכלולים בתביעות של הבקשה ההורה או הכולליס אותס. מכאן שקיימת חפיפה, אף אם לא זהות מוחלטת (לעניין אופו קביעת חפיפה בין בקשות ראה החלטת הרשם בעניין בקשת פטנט 203972 (השגה

על החלטת בוחן) :6 8115 א (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 2.12.2014 וכו את נספח ה' להוראת העבודה 23.1 מיוס 29.3.2015 הדן בנושא סעיפים 2, 9 ו-19 לחוק הפטנטים, שס נאמר כדלקמן:

"חפיפה בין בקשת פטנט נבחנת לבין בקשה אחדת מתקימת כאשר היקף ההגנה כמוגדר בתביעה/ות מסוימת/ות בבקשה הנבתנת זהה, מכיל או מוכל בהיקף ההגנה כמוגדר בתביעה/ות בבקשה האחרת."

אף אם כשירותה של כל בקשה לפטנט להיבחן בנפרד, הרי שכאשר היקף התביעות הינו זהה, הממצאים שנקבעו ביחס לאחת הבקשות ייקבעו גם ביחס לבקשה השנייה. מכאן שאם תוחזר הבקשה לבחינה מחדש, הממצאים שנקבעו ביחס לבקשה ההורה חלים על בקשת החלוקה. מכאן שלאחר שקבעתי כי מערכת התביעות של הבקשה ההורה אינה כשירה לפטנט, הרי שהחלטה זו מחייבת את הבוחנת, בין אם מכוח העקרון ההיררכי של הרשות המינהלית (ראה י. ומיר "הסמכות המינהלית", כרך ב', בעמ' 598, (1996)) וגם נראה בהחלטה בהתנגדות כביקורת שיפוטית על החלטה של הבוחנת בבקשה ההורה.

ואם גם במצב התיאורטי, בו מוחזרת בקשת החלוקה לבחינת הבוחנת והיא מודיעה על למבקשת על קיבולה, משמעות הדבר הוא כי יהיה על המתנגדת לפתוח בהליך ההתנגדות ביחס לבקשת החלוקה הזהה בהיקפה לבקשה ההורה. מבלי להתייחס להליך המשאביס הכרוך בכך, הרי שבהליך התנגדות נוסף תטען המתנגדת למעשה בית דין, לכל פחות להשתק פלוגתא ביחס לממצאים שנקבעו בהליך ההתנגדות שנוהל לבקשה ההורה (ראה נינה ולצמן "מעשה-בית-דין בהליך אורחי", בעמ' 9 (1991). על תחולת כלל מעשה בית הדין בהליכים בפני רשם הפטנטים, ראה סימן מסחר 245411 (בקשה למחיקת הסימן מהפנקס) "אורז גמלים זהב פנינים" (מעוצב) יורס ששה נ' יהודית מתוק, (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 5). מכאן שלאחר שתוגש התנגדות, יאומצו אותס ממצאים שנקבעו וגם התנגדות זו תתקבל.

ממשיכה וטוענת המבקשת כי בכוונתה להגיש ערעור על ההחלטה המקבלת את ההתנגדות. אם אכן תפעל המבקשת כך, ישנן שתי אפשרויות: האחת, כי בסופו של יוס הערעור יתקבל. במקרה זה יינתן פטנט בגין הבקשה ההורה וסירובה של הבוחנת לפי סעיף 2 לחוק בדין יסודו וימשיך לעמוד. השנייה, כי בסופו של יוס הערעור יידחה. במקרה זה הממצאים שנקבעו ביחס לכשירות האמצאה הזהה הנתבעת בבקשה ההורה יחולו, כפי שהוסבר לעיל, על בקשת החלוקה. במקרה כוזה סירוב הבקשה הינו שוב הכרחי ומתבקש.

מו האמור לעיל עולה המסקנה כי הליך הבחינה של בקשת החלוקה הסתיים, הסירוב בדין יסודו ולפיכך הוא נותר על כנו גם לאחר שהתקבלה ההתנגדות בבקשה ההורה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוסם | 20 נובמבר 2016 י"ט חשון תשע"ז

סימוכין: 90 7