המבקשת
- שם: 5 15%סתסא סצסא
- בא כח: עו"ד גילת ברקת ושות
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשת פטנט 153335 (בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדון מחדש בסירוב לקיבול בקשת פטנט)
המבקשת: 5\ 15%סתסא סצסא ע"י ב"כ גילת ברקת ושות עו"ד
ה ח ל ט ה
1. בפני בקשת להארכת המועד להגשת בקשה לדון מחדש בסירוב קיבול בקשת פטנט 153335 (להלן: "הבקשה") בהתאם לסעיפים 21א ו- 164(א) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").
2 הבקשה לפטנט הוגשה ביוס 09.12.2002 והינה שלב לאומי לבקשת פטנט בינלאומית מס' 81 אשר הוגשה ביוס 15.06.2001.
3 הבקשה נזנחה עקב טעות של המנהלנית אשר טיפלה בתיק. עובדות המקרה כדלהלן פורטו בתצהיריה של גב' שרה (סנדרה) כתובים אלי, מנהלנית בכירה במשרד באי כוח המבקשת
ושל מר מ161560צ6[888170-1/\ 6כק16. עורך פטנט המועסק בחברה המבקשת. על פי האמור בתצהירים אלה, ביוס 03.03.2004 התקבל במשרד המבקשת הוראה בכתב ממשרד ץ[6א318 ת28188 6 עס1ץ13 50801011, שהינו משרד העמיתים האמריקאי, שעניינו בקשה להפסקת הטיפול בפטנט 136989 וזניחתו. בכותרת ההודעה נפלה טעות במספר הסימוכין של משרד באי הכוח, כך שמספר התיק שצוין היה 1422790.9 בממס 122790-9 והמנהלנית
טעתה לחשוב כי מדובר בתיק הנוכחי שמספרו (אצל המבקשת) הוא 142279-9. כתוצאה מטעות המנהלנית הופסק הטיפול בבקשה הנוכחית.
4. ביוס 12.2.2006 נשלחה למבקשת הודעת הרשות לפני בחינה בהתאם לסעיף 18 לחוק ותקנה 6 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן:
"התקנות"). בהעדר מענה של המבקשת ולאחר שנשלחה לה תזכורת בהתאם לנוהל ברשות, הבקשה סורבה לפי סעיף 21 לחוק ביוס 12.06.2007.
ביוס 28.1.2014 התקבלה במשרד באי הכוח בישראל תכתובת מנציגת המבקשת בהודו, בה עדכנה הנציגה בפרסום קודס שצוטט נגדה במסגרת בחינת הבקשה המקבילה לפטנט. הפרסום הקודס הועבר לבאי הכוח כחלק מחובת המבקשת לעדכן את הרשות בהתאם לסעיף 8א לחוק.
עס קבלת תכתובת זו הזמינו באי הכוח את תיק בקשת הפטנט מן הארכיב והתחורה להם לראשונה הטעות שנעשתה בשנת 2004.
מכאן בקשה זו שבפניי שהוגשה בסמוך לאחר גילוי הטעות ביוס 11.2.2014. ביוס 9.4.2014 השמיעה המבקשת טענותיה בפניי והוסיפה כי מוצר על פי האמצאה מושא בקשת הפטנט משווק בישראל.
המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו קבועה בסעיפים 21 ו- 21א לחוק:
"21. לא סילק המבקש, תוך זמן שנקבע בתקנות, את העילה לא כשירות האמצאה לפטנט או לא תיקן את הליקויים שהודיעו לו עליהם לפי סעיף 20,
יסרב הרשם לקיבול הבקשה,
1. לסרב הרשם לקיבול הבקשה לפי סעיף 21, רשאי הוא, על פי בקשת המבקש לדון מחדש בדבר הסירוב, ובלבד שהבקשה תוגש עד לתוס 12 חודשים מהיום שבו לסרב הרשם לקיבול כאמור."
התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק ניתנת להארכה מכוח הסמכות הנתונה לרשם בסעיף 4 (א) לחוק, בהינתן טעמים סבירים לכך. יודגש כי הבקשה שבפניי חינה להארכת תקופת 12 החודשים בכמעט שש שנים.
בהחלטתי בעניין בקשת פטנט 157563 (בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לדון מחדש בסירוב, בקשה לתיקון טעות) 4110 0002208 16025 (פורסמה באתר רשות הפטנטים,
3) (להלן: "עניין 1005"), קבעתי כדלקמן:
"כפי שנקבע בעניין התנגדות לבקשת פטנט 1105408 שמואל סדובסקי נ' חוגלה קימברלי שווק בע"מ (פורסמה בנבו, 128/2010), השיקולים הרלוונטיים לבחינתו של הטעם הסביר הינם פרק הזמן של האיחור וקיומו של הסבר ממשי לאותו איחור. אוסיף כי פרק הזמן של האיחור משליך לא רק על בחינת התנהגותו של המבקש וסבירותה אלא גם על הסתמכות הציבור על תוצאות
סירוב הבקשה, שיהוי ביור כי ככל שפרק הזמן ארוך יותר, כך תגדל ההסתמכות של הציבור על אי מתן פטנט בגין האמצאה הנתבעת בבקשה."
1. בענייננו, בדומה לעניין 10/05, מדובר בבקשת פטנט שהינה שלב לאומי של בקשה בינלאומית. לפיכך תוכנה של הבקשה, אשר פורסמה לפי סעיף 16א לחוק, ידוע לציבור, שכן הבקשה הבינלאומית פורסמה בהתאם להוראות האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטיס בחלוף 18 חודשים מדין הקדימה. באופן וה מודע הציבור לאמצאה הנתבעת בבקשה וכן מודע הוא לכך שהבקשה בישראל הוזנחה, דהיינו פתוחה בפניו הדרך לייצר את המוצר או לבצע התהליך על פי הבקשה בישראל. בנסיבות אלה יש לבצע איזון בין הסתמכות הציבור כאמור, לבין וכן וכוכה של המבקשת כי בקשתה תיבחן ואולי תכה בסופו של דבר לפטנט בגין אמצאתה.
2. בענייננו, נטען כי הטעות נעשתה לו ושוכנעתי בטענה זו ומן התצהירים שהובאו בפניי ומן הנסיבות שפורטו בהס. משנתגלתה הטעות, פעלו באי הכוח לס תיקונה והבקשה שבפניי הוגשה מיד לאחר מכן. בדיון שנערך בפני נטען כי משרד באי הכוח עדכן את הנוהל לטיפול בתיקים סגורים באופן שלאחר סגירת התיק נשלחת הודעה לגורם שהורה על סגירתו. באופן זה טעות מעין זו אינה אמורה להיננות.
3. משך הזמן הרב שחלף נובע מן הטעות עצמה, דהיינו, באי הכוח, בסברו כי נתבקשו לזנוח את הבקשה, לא נדרשו לכל פעולה עד קבלת הודעת הנציגה בהודו. המבקשת עצמה קיבלה מבעוד מועד מכתב מבאי הכוח, לפיו אמנם ההמתנה לבחינה בישראל היא מס ארוכיס ולפיכך אל לה לצפות כי הבקשה תיבחן בתקופה הקרובה.
4. התרשמתי שטעות המנהלנית נעשתה לו וכי המבקשת לא התכוונה לזנוח את הבקשה ולא התרשלה בכך שלא התעניינה בגורל הבקשה לפטנט בישראל. אני מוצאת כי הנסיבות מהוות את אותו "טעמים הסביר" הנדרש להארכת התקופה בהתאם לסעיף 164(א) לחוק. יחד עם וכן, יש מקום להתנות את מתן הארכה בכך שהמבקשת לא תוכל לאכוף את זכויותיה, אם יוענק הפטנט בסופו של יוענק, כלפי מי שהחל לנצל את האמצאה ממועד זניחת הבקשה ועד תשלוס אגרות הארכה בהתאם להחלטתי זו. במילים אחרות, מי שהחל לנצל את האמצאה בתקופה זו יוכל להמשיך ולנצל אף גם יינתן הפטנט בגין האמצאה למבקשת
(ראה לעניין ה החלטתי בעניין 1005).
5. אדגיש כי בדיון שבפניי הסכימה את כוח המבקשת לתנאי זה, הנדרש לאור משך הזמן הרב ביותר שחלף מסירוב הבקשה ועד הגשת הבקשה לפתיחתה מחדש.
6. לאור האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה ומורה כדלקמן:
הארכת המועד מוענקת בכפוף לתנאי האמור בסעיף 14 להחלטתי; המבקשת תשיב להודעת הרשות לפי סעיף 18 לחוק תוך 30 יוס; לא תינתנה למבקשת ארכות כלשהן במהלך בחינת הבקשה לפטנט;
על המבקשת לשלם את אגרות הארכה לפי פריט 9 לתוספת השנייה לתקנות בגין כל חודש מתוס שנה ממועד סגירת הבקשה ועד מועד הגשת הבקשה להארכת מועד שבפניי. אגרות אלה תשולמנה לכל המאוחר עס הגשת תשובת המבקשת להודעת הרשות לפי סעיף 18
לחוק.
ז'קלין ברכה
סיגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס | *' ניסן תשע"ד
סימוכין:
0 אפריל 2014