המבקשת
- שם: עוה ואסכ ₪ קחג 5 )תיא
- בא כח: ליעד וטשטיין ושות'
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשות פטנט 220255, 242917, 205967 (בקשה להאריך את המועד לדון מחדש בדבר הסירוב)
המבקשת: עה ואסכ ₪ קחג 5 )תיא ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'
ה ח ל ט ה
שלוש בקשות הפטנט שבכותרת סורבו בהתאם לסעיף 21 לחוק הפטנטים, התשכ"ו - 1967 (להלן: "החוק", "חוק הפטנטים") בשל כך שהמבקשת לא השיבה להודעות הרשות בעניינן. משחלפה יותר משנה ממועד הסגירה ועד הגשת הבקשה לפתיחתן מחדש, מונחת כעת בפניי בקשה להאריך את התקופה להגשת הבקשה לדון מחדש בדבר הסירוב וזאת בהתאם לסעיפי 1א ו-164 לחוק הפטנטים.
הסירוב של שלוש הבקשות נעוץ באותה מסגרת עובדתית ועל כן תקיים בענייינן דיון מאוחד בפניי שהושתת על תצהירים שהוגשו ביחס לשלושתן.
הבקשות הינן בקשה לפטנט ובקשות שהופרדו מפטנט 199984 כמשמעותן בסעיף 24 לחוק, אשר הוגשו בידי חברת [שם החברה] בדצמבר 2015 והועברה
הבעלות בבקשות לחברת [שם החברה] וההעברה נרשמה בפנקס הפטנטים. כחצי שנה לאחר מכן, במהלך חודש יוניי2016, קיבלו באי הכוח בישראל באותה עת, משרד וולף ברגמן וגולר, הנחייה מהמשרד האמריקאי המייצג את המבקשת, להעביר את הטיפול בבקשות הפטנט בישראל למשרד עורכי הדין ליעד וטשטיין ושות', אשר אמון על הטיפול בפורטפוליו של המבקשת בישראל.
4. מסיבה שלא הובהרה בתצהירים שהוגשו, משרד ברגמן לא פעל להעברת הייצוג בבקשות הפטנט. גם המבקשת ובאי כוחה בארה"ב לא פעלו למטרה זו. משכך רק בחודש אוגוסט 2021, לאחר דרישת המבקשת להעביר את הייצוג, נודע לבאי הכוח הנבחרים כי הטיפול בבקשות הפטנט הנדונות עבר אליהס. המבקשת היא זו שפנתה למשרד וטשטיין על מנת לברר מה הסטטוס של בקשת הפטנט 205967. בשלב וה סורבו הבקשות וה מכבר.
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשת פטנט 205967 סורבה ביוס 6.9.2017 וזאת לאחר שהודעה על ליקויים לא נענתה במועד וגם התזכורת שנשלחה ביוס 23.7.2017 לא נענתה. על כן הארכה המתבקשת בעניין בקשה זו הינה של כשלוש שנים.
בקשת פטנט 220255 סורבה ביוס 7.3.2019 לאחר שהודעת הרשות מיוס 15.3.2018 לא נענתה. לפיכך הארכה הנדרשת בעניין בקשה זו הינה של 18 חודשים.
בקשת פטנט 242917 סורבה ביוס 21.5.2018 לאחר שהודעת הליקוייס מיוס 15.6.2017 לא נענתה וגם לא נענתה התזכורת שנשלחה בעקבותיה ביוס 18.4.2018. הארכה המתבקשת בעניין בקשה זו הינה של כשנתיים ושלושה חודשים.
אין מחלוקת כי כלל הודעות הרשות נתקבלו במשרד וולף, ברגמן וגולר וכן התזכורות לפני סגירת הבקשות. עוד אין מחלוקת כי המשרד לא העביר הודעות אלה למבקשת וגם לא למשרד ליעד וטשטיין, אשר באותה עת כלל לא היה מודע לכך שעליו לייצג את המבקשת בפני הרשות ביחס לבקשות אלה. בהצהרה של ד"ר טייטלבאוס היא מציינת כי קיבלה את כלל הודעות הרשות ואולם אלה לא טופלו מסיבת שהמשרד קיבל הנחיות לפני קבלתן שאינו מייצג את המבקשת. ד"ר טייטלבאוס אינה מסבירה מדוע לא פנתה לרשות להודיע כי משרדה אינו משמש עוד כמעט למסירת הודעות מהרשות.
סבורה אני כי בנסיבות אלה יש מקום לבכר את אינטרס ההסתמכות של הציבור כי המצאות הנתבעות בבקשות שנסגרו הינן בנחלת הכלל על פני האינטרס של המבקשת כי תימשך בחינת הבקשות.
הסתמכות הציבור מתגברת ככל שחלף זמן רב יותר ממועד הזניחה ומשמעותה עולה עם פתיחת תיק הבקשה לעיון הציבור בהתאם לסעיף 16א לחוק. ואת ועוד, כמוקבעה תקופה מוגדרת בסעיף 21א לחוק להגשת הבקשה לדון מחדש בדבר הסירוב, לא בנקל תוארך התקופה האמורה בסיס ללאינטרס הוודאות והסופיות המעוגן בחוק.
המבחן שנקבע לעניין זה הינו מבחן "הטענה הסביר" והשיקולים הרלוונטיים במסגרתו הינו פרק הזמן של האיחור וקיומו של הסבר ממשי לאותו איחור (ראה החלטת הרשם בעניין התנגדות לבקשת פטנט 110548 שמואל סדובסקי נ' חוגלה קימברלי שווק בע "מ (פורסם בנבו, 0) ובעקבות ובבקשת פטנט 157563 (בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לדון מחדש בסירוב) 1710 060208 1605 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 21.10.2013) ובבקשת פטנט 203510 (בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לדון מחדש בסירוב).
כפי שטענה בפניי את הכוח המבקשת אירעו בענייננו טעויות של המבקשת ובאי כוחה אשר לו היו נמנעות, כל אחת בזמנה, היה נמנע הצורך בהארכת התקופה המבוקשת עתה.
הטעות הראשונה הינה כי המבקשת, באי כוחה בארה"ב ובאי הכוח בישראל באותה עת לא פנו לעדכן את באי הכוח החדשים כי הבקשות הועברו לטיפול. בדיון בפניי עלתה השאלה על מי הנטל להעביר הודעה זה. סבורה אני כי אין נמצא נהלים מקובלים בעניין זה, הרי שהנטל מוטל על כל אחד מהגורמים הנזכרים. בענייננו אף גורם לא טיפל בכך ואילו המבקשת ובאי הכוח בארה"ב לא וידאה כי הייצוג אכן עבר למשרד וטשטיין.
יתרה מכך, במהלך חודש אוגוסט 2016 עבר הטיפול בפטנט 199984 לידי משרד וטשטיין. המשרד אישר בכתב למשרד באי הכוח בארה"ב את קבלת הטיפול ואף אישר כי בידיו ייפוי כוח כללי לטיפול בפטנט, ככל שיתעורר הצורך. גם בשלב זה לא בדק המשרד בארה"ב אם התקבל הטיפול גם ביתר הבקשות של המבקשת.
הטעות הנוספת הינה כי משרד וולף, ברגמן וגולר לא העביר את תכתובות הרשות בדבר סגירת הבקשות למבקשת או לבאי כוחה. בהחלט ייתכן כי המשרד סבר שהבקשות נסגרו ביודעין ואולם לא בירר זאת אף כי המען למסירת מסמכים מהרשות נותר אותו משרד. בהצהרה של ד"ר טייטלבאוס צוין כי בשל כך שהמסמכים גם באתר הרשות לא סברה שעליה להעביר את הודעות הרשות למען דהו. אדגיש כי מדובר בשש תכתובות שונות שהתקבלו ביחס לשלוש הבקשות הנדונות.
גם נציגי המבקשת לא התעניינו בגורל הבקשות אלא לאחר שנים רבות. עו"ד מנגוליס מסרה בדיון בפניי כי המבקשת נוהגת לבדוק בקשות שחלפו 10 שנים מהגשתן וטרס התקבל בגינן פטנט. מבלי להכריע בשאלה אם סביר לברר בעניין בקשה לפטנט פעס בעשר שנים בלבד, בעניין בקשה 205967 חלפו 10 שנים מתאריך הבקשה כבר בשנת 2018 (תאריך הבקשה הינו 8) ואילו מתאריך הכניסה לשלב הלאומי חלפו 10 שנים כבר ביוס 26.5.2020. עם זאת, המבקשת פנתה לברר מה עלה בגורל הבקשה רק באוגוסט 2021.
בנסיבות האמורות סבורה אני כי לא הובא בפניי טענה סביר להארכת התקופה וזאת בסיס ל להתנהלות המבקשת ובאי כוחה בארה"ב ובישראל אשר נמנעו, כל אחד בתורו, לפעול להמשך בחינת הבקשות במשך שנים. ערה אני לכך כי משמעות דחיית הבקשה הינה כי הבקשות לא תיבחנה והמבקשת לא תקבל פטנט בגינו בישראל. ואת, בסיס ללמשך הזמן הממושך שחלף וההזדמנויות הרבות שניתנו למבקשת לפעול מול הרשות איני סבורה כי קיימת הצדקה במקרה זה להיעתר לבקשה.
לאור האמור הבקשה נדחית.
9. למען הסר ספק אדגיש כי לא נפל פגם בהתנהלות משרד וטשטיין אשר פעל להחזיר את הבקשות לפטנט לבחינה בסמוך לאחר שנודע לו הצורך בכך.
ז'קלין ברכה
סיגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס כ"ה כסלו תשפ"ב 9 נובמבר 2021