בקשות מתחרות לסימן מסחר 333930

ההחלטה:

בקשות מתחרות לסימן מסחר 3 333930 (בקשה לעיכוב ההליך)

המבקש1: טוני איליא קנאזע בירינה קנאזע ע"י ב"כ: אריאל דובינסקי, עו"ד

המבקש2: ג'רג'ורה קנאזע

ע"י ב"כ: איאד ג'ובראן, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לעיכוב הליך התחרות על פי סעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 2 (להלן: "הפקודה"). בהליך אה מתחרים הצדדים על הזכות לרישום הסימנים הזהים שמספרס 334963 ו- 333936 הנראיס כך:

אלבאבור-טחנת הגל

2. המועד להגשת ראיות הצדדיס בהליך התחרות חל ביוס 9.9.2021. ראיות הצדדיס לא הוגשו ותחת את הגיש המבקש 1 בקשה לעיכוב הליכי התחרות בשל קיומס שלל הליכים משפטיים תלוייס ועומדיס בין הצדדיס. המבקש 2 מתנגד לעיכוב ההליך וטוען בתמצית כי ההליכים בין הצדדיס הסתיימו ולפיכך אין מקוס לעכב את ההליך הנדון. בשל טענות עובדתיות סותרות שטענו הצדדיס אתייחס לעבודות כהווייתן כפי שעולות מהמסמכים שצורפו לבקשה, לתשובה ולתגובה. זאת מבלי לפרט את הטענות הנוספות של הצדדים שאינן רלוונטיות להכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים. כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה

3 שאלת עיכוב ההליכים כאשר מתנהל הליך מקביל היא שאלה המצויה בשיקול דעתה של ערכאה בה מתנהל ההליך שעיכובו מבוקש, כך ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

קפלן, תק-על 1(2002), 860 (פורסס בנבו, 28.01.2002) (להלן: "עניין הפניקס")) קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של הפניקס והורה על עיכוב ההליכים, אף על פי שהפניקס כלל לא הייתה צד בהליך המקביל שהתנהל. בעניין ווה בית המשפט העליון קבע כי:

"3. סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקלים הליך אחר המעודר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותדות, נוחות בעלי הדין, הכלעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. [...]".

4. השיקולים המרכזים בהפעלת סמכות זו נקבעו בפסק הדין בעניין ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פד' כט (2) (1975) 477, 480-483 :

"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה -בית -דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק -דיני ב-ע"א 424/73, [1], בע' 541 540), ברסיס הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, כאשר הצד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים

של זהות צורת התביעות אלא בעניימים של ממש, היינו, לפי מהותן

העיקדית.

הרעיון העומד מאחורי הכלל של "עניין תלוי ועומד" הוא כפול -ממיעת הכבדה מלותרת על היריב ומניעת הטרדה מלותדת של בית -המשפט."

5. אין מחלוקת כי לרשם סימני המסחר נתונה הסמכות להורות על עיכוב הליכיס המתקיימיס בפניו בעטיו של הליך התלוי ועומד בפני ערכאה שיפוטית אחרת.

6. כידוע, בהליך תחרות על פי סעיף 29 לפקודה נקבעת שאלת עדיפותו של אחד הצדדים על פני האחר בבקשות לרישום סימנים זהים. עדיפות זו נקבעת לפי שלושה מבחנים עיקריים, והסם, מועד הגשת הבקשות, תוס ליבס של הצדדיס ומשך השימוש בסימני המסחר. השאלה המתבקשת כעת בעניינו הינה מה הסטטוס של ההליכיס המשפטיים השונים בין הצדדיס והואס השאלות שיתבררו בהם יש לסייע כדי להכרעה במחלוקת שבפניי.

7 בינואר 2021, הגיש המבקש 1 כנגד המבקש 2 בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, תביעה לפירוק העסק המשותף, השותפות הידועה בשס "טחנת הגליל אלבאבור". במקביל הגיש המבקש 1 באותו בית משפט בקשה לסעד ומני במעמד צד אחד (תמ"ש 46940-01-21 קנאזע נ' קנאזע ואח').

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ביוס 25.1.2021 ניתן פסק דין חלקי בבקשה לצו המניעה (נספח 3 לבקשה לעיכוב הליכים) וזה לשונו:

"מיתן בזה צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, המורה למשיבים ו/או מי מטעמם להימנע מלהעביר ו/או למכור ו/או לעשות כל עסקה במוגע לזכויות בעסק והשותפות הידועה כטחנת הגליל -אלבאבור...ולהימנע משינוי הסטטוס קוו הקיים מאז שנת 2009 לכל הפחות בעמיין הבעלות המשותפת בסימן המסחרי טחנת הגליל אלבאבור, וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט"

מתשובתו של המבקש 2 לבקשה לעיכוב הליכים (נספח 1 לתשובה) עולה כי המבקש 2 הגיש תביעה כנגד המבקש 1 הבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. טענת המבקש 2 בתביעתו בבית הדין

לעבודה בתמצית היא שבין הצדדייס היו יחסי עובד מעביד. ועס תוס ההתקשרות ביניהם, הפר

המבקש 1 את חובות האמון, הנאמנות ותוס הלב החלות ביחסי עבודה, גול והשתלט ללא זכות על רכוש המעביד (המבקש 2).

לאור קיומס של שני הליכים מקבילים בין הצדדיס בבית הדין לענייני עבודה ובבית המשפט לענייני משפחה, הורה כבוד השופט א. זגורי כי הליכי התביעה שבפניו (בית המשפט לענייני משפחה) יעוכבו ואת להכרעת בית הדין האזורי לעבודה בשאלת קיומס של יחסי עובד מעביד( סעיף 28 לפסק הדין מיוס 29.4.2021, צורף כנספח 2 לתשובה).

המבקש 1 הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. הערעור נדחה וכבוד השופט א. אברהס, קבע בסעיפים 8-9 בפסק דינו מיוס 23.6.2021 (נספח 3 לתשובה) כדלקמן:

"הכרעה במחלוקת שהובאה בפני בית המשפט לענייני משפחה מחייבת, מיניה וביה, הכרעה בשאלה האם בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד. סעיף 24 (א)| 1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969- מעניק לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בשאלה זו. לכאורה, כאשר עניין למו בסכסוך בתוך המשפחה, נתונה סמכות זו גם לבית המשפט לענייני משפחה. אלא שבסעיף 25 (א) לחוק בתי המשפט לעניינמי משפחה הותיר המחוקק את הסמכות אצל בית הדין לעבודה לדון בסוגיה זו, כסמכות *יחודית... סיכומם של דברים, על בית המשפט לענייני משפחה להמתין להכרעת בית הדין לעבודה, בטרם ימשיך ויידרש לסכסוך שהובא בפני "

2. ביוס 8.8.2021 ניתן פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי לעבודה (נספח 4 לתשובה). בבקשת המבקש 1 לסילוק על הסף של התביעה. הבסיס לבקשה לסילוק על הסף היה לטענת המבקש 1, כי לבית המשפט לענייני עבודה אין סמכות לדון בסכסוך היות שבין

הצדדיס לא היו יחסי עובד מעביד אלא יחסי שותפות. בפסק הדין נדחתה באופן חלקי הבקשה לסילוק על הסף ונקבע כי הליכים בתיק יימשכו כסדרס. אחד מן הנימוקים אשר עמדו בבסיס ההחלטה שלא לדחות את התביעה על הסף היה כי:

שאלת ההגדרה המשפטית של יחסי הצדדים צריכה להתברר במסגרת ההליך העיקרי בדרך של שמיעת ראיות, בירור אשר מצוי בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה, ולכן אין לקבוע בשלב זה כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה"

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת סמכות אם כן לדון ביחסים בין המבקש 1 למבקש 2

ואם מדובר ביחסי שותפות או יחסי עובד מעביד. לקביעה זו השלכה ישירה על וכויות הצדדיס בסימן נושא המחלוקת.

בעקבות החלטת בית הדין האזורי לעבודה הורה כבוד השופט זגורי בבית המשפט לענייני משפחה על סגירה מנהלית של התביעה שהגיש של המבקש 1 (ההחלטה צורפה כנספח 5 לתשובה). בניגוד לנטען על ידי המבקש 2 בתשובתו, החלטה זו אינה מבטלת את צו המניעה

הזמני ניתן בהחלטה מיוס 25.1.2021 (ראה סעיף 8 לעיל).

עולה כי מערכת היחסים בין הצדדיס תידון הן בבית הדין האזורי לעבודה ואת להכרעתו בבית המשפט לענייני משפחה. מעיון במסמכיס שהוגשו במסגרת הבקשה לעיכוב ההליכים, התשובה והתגובה לה עולה כי שאלת היחסים בין המבקשים (האם יחסי עובד מעביד או יחסי שותפות) ושאלת הבעלות בסימן הן שאלות מרכזיות בברור המחלוקת שבפניי, שאלות שידונו ויוכרעו גס בהליכיס המקבילים, ודי בכך כדי להצדיק את עיכוב ההליך בפני.

גישה דומה ננקטה על ידי כב' הרשם (כתוארו אז), ד"ר מאיר נועס, בענייו בקשות למחיקה ותיקון סימן מסחר מס' 161894 ,1581 ואזדאזג. זהזא (בקשה לעיכוב הליכים) .5.2 11.0 [הומט:) סומסזת\/ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ ואח' (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.8.2005):

"הדיון בבעלות על הסימן הינו הדיון המדכזי בתיק אשר לכני, ואין בליבי ספק כי להחלטה אשר תינתן בקדוב בבית המשפט המחוזי, יהיה כדי לשפוך אוד על מעדכת היחסים בין החברות אשר בפני, ועלק המצב המשפטי הקיים, ובהכרח עשויה להיות לכך משמעות מבחינת ההכרעה בעניין הנלון בפני,"

7. לאור האמור לעיל, ובהתחשב בשיקולים של יעילות דיונית, חיסכון במשאבים ובומן של הצדדיס ובית הדין. הריני מורה על עיכוב הליך התחרות. הצדדיס יודיעו לבית הדין על מתן פסק הדין החלוט בבית הדין האזורי לענייני עבודה לכשיינתן. ככל שבעקבות פסק דין זה תתחדש התביעה בפני המשפט לענייני משפחה תישקל האפשרות לעיכוב נוסף בהליך בפני עד למתן פסק דין חלוט בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה.

8. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתןו בירושליס ביוס ה' כסלו תשפ"ב 9 נובמבר 2021