בקשות לרישום מדגמים

ההחלטה:

בקשות לרישום מדגמים 8, 5599פ, 55600, 55601, 55602, 3, 5500

המבקשת: דזתהפזאתסץ ע"י ב"כ: רונן כהן, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשות לרישום 7 מדגמים, כולן לגבי חפצ בשס "ידית", שהוגשו כולן ביוס 20.5.2014, בסוג 08-06 ('ידיות, גולות וצירים), על ידי חברת 7 \ ע1אותנזת (להלן: "המבקשת".

2. ביוס 22.3.2015 נשלחו למבקשת הודעות ליקוייס במסגרתן פורט כי המדגמים נעדרים חידוש ומקוריות כמצוות סעיף 1(30) לפקודת הפטנטיס והמדגמים, 1924 (להלן: "הפקודה"), נוכת מדגמים זהיס ה**רשומיים** על **של** המבקשת באירופה, שהוגשו ופורסמו טרס הגשת הבקשות בישראל.

3 יוער כי מלבד בקשת מדגם 55602, שהוגשה לרישוס באירופה ביוס 18.10.2013 ופורסמה ביוס 15.11.2013, כל הבקשות הוגשו לרישוס באירופה ביוס 21.2.2014 ופורסמו ביוס 64.

4. משחלף המועד להגשת תגובת המבקשת להודעות הליקוייס בהתאס לתקופה המנויה בתקנה 8 לתקנות המדגמים (להלן: "התקנות"), נשלחה ביוס 23.6.2015 הודעת תזכורת, בה הובהר למבקשת כי במידה ולא תגיש תגובתה תוך 30 יום מתאריך הודעת התזכורת בצירוף בקשת ארכה בדיעבד בגין הגשת התגובה חלף המועד הקבוע, יראו בבקשות ככאלו שהמבקשת ויתרה עליהן.

5. ביוס 10.8.2015 נשלחה תגובת המבקשת לדוח הליקויים, במסגרתה טענה כי המדגמים אכן **הרשומים** באירופה מיוס 26.3.2015 אך שמלבד פרסוס תמונות המדגמים באתר המרשם האירופי, תמונות המדגמים לא פורסמו בישראל. כן טענה המבקשת כי הבקשות לרישוס המדגמים בישראל הוגשו בתוך המועד הקבוע בסעיף 52(א)(1) לפקודה, היינו, בתוך 6 חודשים מיוס הגשת הבקשות במדינה חברה, בענייננו, דנמרק. על כן, יש לראות בתאריך הבקשות שהוגשו באירופה כתאריך הבקשות שהוגשו בישראל.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 13.8.2015 נשלחה למבקשת הודעה מאת מחלקת המדגמים שברשות הפטנטים בה צוין כי לצורך המשך בחינת הבקשות יש לבקש הארכת מועד להגשת תגובה לדוח הליקוייס בכפוף לתשלום אגרה. כן, המבקשת הופנתה להנחיות חוזר רשם מ.נ. 69 מיוס 24.12.2008 ולהוראות סעיף 2(52) לפקודה ולכך שלא נתבקש דין קדימה בגין הבקשות לרישוס המדגמיהם.

ביוס 9.9.2015 נשלח למבקשת דוח בחינה שני, במסגרתו הובהר כי בהתאס להוראות חוזר רשם מ.נ. 69, פרסוס ברשת האינטרנט נחשב כפרסום שנעשה בישראל ולפיכך, הבקשות אינן עומדות בדרישות סעיף 1(30) לפקודה. כמו כן צוין שוב כי במסגרת הבקשות לא נדרש דין קדימה ו**משל** התבקש דין קדימה תוך חודשיים מיוס הגשת הבקשות בישראל, בהתאם להוראת סעיף 2(52) לפקודה, המועד הקובע לעניין הפרסוס ה**קודם** הינו תאריך הגשת הבקשות בישראל.

ביוס 15.12.2015 ולאור סירוב הבקשות ביוס 9.9.2015, ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפני ודיון בעניין הנדון התקיים ביוס 18.4.2016.

טרס הדיון הגישה המבקשת עיקרי טיעון ביוס 11.4.2016, במסגרתם חזרה המבקשת על טענותיה דלעיל, כן טענה כי לפי הוראות חוזר רשם מ.נ. 69 אין דינו של פרסוס באתר מטעם רשות אירופית האמונה על רישום זכויות במדגמים כדין של פרסוס באתר מסחרי, שהפרסוס לא היה מיועד להתפרסם בישראל אף אס קיימת גישה לציבור הישראלי ואת משוס שהמדגם בישראל חסר תוקף. כן טענה המבקשת כי הינה עומדת בהוראות סעיף 52(א)(1) לפקודה שכן הבקשה בישראל הוגשה בתוך חצי שנה מיוס הגשת הבקשה במדינה החברה.

סעיף 1(30) לפקודה קובע כדלקמן:

"הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים וטען כי הוא בעליו של כל מדגם חדש או מקורי שלא נפורסם קודם לכן בישראל, רשאי הרשם לרשום את המדגם עפ"* חלק זה." (הדגשה אינה במקור - א.ק.)

היינו, תנאי לרישומו של מדגם הוא היות המדגם חדש או מקורי שלא נפורסם קודם בישראל.

לעניין הפרסוס בישראל, חוזר רשם מ.נ. 69 מיוס 24.12.2008 קובע בסעיף 6 כי:

"ניתן לצטט כנגד החידוש במדגם, בין היתר, גם מדגמים שפורסמו באינטרנט לפני תאריך הגשת הבקשה בישראל וזאת כאשר קיימת ראיה לגבי תאריך הפרסום. "

לשם ציטוט הפרסומים כנגד החידוש במדגם, סעיף 7 לחוזר רשם מ.נ. 69 מתייחס במפורש להפרסומים שמקורס באתרי של משרדי פטנטיס בעולם:

"השימוש בפרסומים באינטרנט ייעשה בזהירות המתבקשת ורק במידה שהבוחן סבור שהמדגם עליו הוא מסתמך בהשגתו התפרסם לפני תאריך הגשת הבקשה בישראל. כך, לדוגמא, יילקחו בחשבון פרסומים באתרים של משרדי פטנטים בעולם, בין היתר, משרד סימני המסחר והמדגמים

האירופאי 21111), משרד הפטנטים האמריקאי, אתר 1;0]ו\ ועוד, שם מצוין מועד הפרסום של כל מדגם. "

לעניין ההסתמכות על הפרסום באינטרנט, נקבע כי על בוחני המדגמים לנהוג בפרסומים כאלה בוהירות ראויה (ר' בקשות לרישוס מדגמים 51594, 51593 , ,00 ג. זזט סד

.6 5 .5.4 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 9.6.2013) בפסקאות 45-44; וגם בקשות לרישוס מדגמים מס" 55280, 55283, 55288, 55289, 55291, 55270, 55271, 55278, 55279 נעלי נאות (1994) בע "מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 1.6.2016)).

אותה הזהירות הראויה נוגעת לשאלת מועד הפרסום, וכנו והסתברות הגעתם של גולשים ישראלים בו, כפי שנקבע בעניינו בקשה לרישוס מדגם 45452 בּ[חהּ/\ 561916, פסקא 10 להחלטה (פורסם באתר רשות הפטנטים, 28.2.2012);

"לשון סעיף 1(30) לפקודה היא "...שלא נפורסם קודם לכן בישראל ". אין הוראה זו דורשת שמן דהוא ראה פרסום כזה או אחר. כך יושמה ההוראה לכל אורך הדרך אף בטרם עידן המידע האינטרנטי. השאלה שנשאלה היתה האם היה הפרסום נגיש לציבור לעיין בו. כך למשל נקבע ב-ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק ותוצרת חקלאית בישראל בעמ' ואח', פורסם בנבו (1968):

"...הדין ביחס לפרסום קודם בספר מעין זה הוא שכאשר מצי הספר במקום שאליו גישה קלה לציבור, כמו בספריה ציבורית, אפשר לראות בכך פרסום מספיק, כי יש להניח שבדרך זו הגיע המדגם לידיעת הציבור. ""

לאור האמור לעיל, אין לקבל את טענת המבקשת כי הפרסומים הקודמים אינם יכולים לשלול חידוש מהמדגמים מושא הבקשות, שכן, הסיבה בגינה ניתן לקחת בחשבון, בין היתר, הפרסומים באתר של משרדי פטנטיס בארצי בעולם, הינה מידת המהימנות של מקורות אלה למועד הפרסומים. ואת, לא כל שכן כאשר המבקשת אינה כופרת במועד הפרסוס או במהימנות האתר האמור, אלא רק בנגישות של גולשים ישראלים לעיון בו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

דין קדימה

6. טוענת המבקשת, כאמור, כי למרות הפרסומים הקודמים שיש בהס בכדי לשלול חידוש מהמדגמים מושא הבקשות דנן, יש לראות במועד הגשת הבקשות בישראל, לעניין סעיף 1(30), כמועד הגשת הבקשות הקודמות באירופה.

7. סעיף 52(א) לפקודה קובע כדלקמן:

"הגיש בעל מדגם בקשה לרישום מדגם על מדגם שכבר הגיש, הוא או מי שקדם לו בזכות הבעלות, בקשה לרישומו במדינה חברה אחת או *ותר (להלן - בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לענין סעיפים 1/30) ו- 36 יראו את תאריך הבקשה הקודמת הראשונה כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן - דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:

(1) הבקשה בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים לאחר הגשת הבקשה הקודמת הראשונה;

(2) דין הקדימה נדרש בישראל בתוך חודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;" (ההדגשות אינן במקור - א.ק.)

ראשית, יודגש כי בניגוד לטענתה של המבקשת, סעיף 52 קובע כי דין הקדימה יהא ביחס לסעיפים 1(30) ו- 36, היינו ביחס לשאלת החידוש והפרסוס הקודם. אין הדבר אומר כי במצב בו הוגשה בקשה לדין קדימה יוענק לבקשה שהוגשה בישראל תאריך הבקשה הקודמת.

בענייננו, הבקשות הקודמות הוגשו ביוס 21.2.2014 והבקשות בישראל הוגשו ביוס 20.5.2014, דהיינו בתוך ששת החודשים הקבועים בסעיף 52(א)(1) בגינם מתאפשרת הגשת בקשה לדין קדימה. אך עצם הגשת הבקשה בתוך המועד האמור אינה מספקת, שכן סעיף קטן 2 קובע כי על המבקש לדרוש את דין הקדימה בתוך חודשים לאחר הגשת הבקשה בישראל.

ביוס 21.10.2014, בחלוף חודשיים מיוס הגשת הבקשות בישראל, נסתיימה התקופה בגינה רשאית המבקשת להסתמך על מועד הגשת הבקשות הקודמות לעניין סעיפים 1(30) ו- 36 מבלי שהוגשה כל דרישה לדין קדימה.

אין בידי להסכים עס טענת המבקשת כי עצם הגשת הבקשה בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן 1 מספיקה לדרישת דין הקדימה. סעיף 52(א) לפקודה קובע כי לצורך הסתמכות על דין קדימה, על המבקשת לעמוד בשני תנאים: (1) שהבקשה בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים מיוס הגשת הבקשה הקודמת; (2) דין הקדימה נדרש בישראל בתוך חודשים לאחר הגשת הבקשה בישראל. אלו שני תנאים מצטברים, וראה לשון סעיף 52(א) בסיפא ("אם נתמלאו כל כאלה"). כלומר, אין הוראה אחת מייתרת את השנייה. משכך, אין חולק כי אין די בעצם הגשת הבקשה בישראל בתוך תקופת ששת החודשים לשאת דרישת דין הקדימה.

2. נראה כי המבקשת לא עמדה בדרישות סעיף 52(א) שכן ההתייחסות לעניין דין הקדימה הוגשה מעל לשנה לאחר המועד הקבוע בפקודה להגשת דין קדימה.

3. בדיון שהתקיים בפני, טען ב"כ המבקשת כי בסמכות הרשם להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן 2. בעניין וה, תקנה 54 לתקנות מסמיכה את הרשם להאריך מועד שנקבע בתקנות אם עבר המועד לעשיית המעשה. אין תקנה זו מסמיכה את הרשם להאריך מועד הקבוע בפקודה ובכלל ה אם המועד בדבר דרישת דין קדימה.

4. לאור האמור לעיל, דין הבקשות להידחות. המדגמים לא ירשמו.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס | כ"ה שבט, תשע"ז 1 פברואר, 2017

סימוכין: 90 5