בקשה לרישוס סימן מסחר 286203

ההחלטה:

בקשה לרישוס סימן מסחר "ד ץד זיא"

המבקשת: דקסל פארמה טכנולוגיות בע"מ ע"י ב"כ: וולף, ברגמן וגולר

ה ח ל ט ה

בפניי השגה על החלטת בוחני מחלקת סימני המסחר שלא לקבל לרישוס את סימן המסחר שבכותרת. הבקשה לרישוס הסימן הוגשה ביוס 5.7.2016 בידי חברת דקסל פארמה טכנולוגיות בע"מ והינה בסיס לבקשה בינלאומית שאינה מייעדת את ישראל בהתאם להוראות סעיף 6פג לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

דקסל מבקשת לרשוס את הסימן ")ד 7 151" ללא עיצוב ביחס לסחורות דלקמן:

טבליות מתפוררות בפה ותרופות מתפוררות בפה לטיפול של מחלות והפרעות גנטיות, של הלב וכלי הדם, מערכת העצבים המרכזית, אנדוקרימות, של הקיבה והמעיים, של הכבד, של כיס המרה, חיסוניות, אלרגיות, של הריאה, אוטואימוניות, של השרירים, של איחוי רקמות, נוירולוגיות, של העין, פסיכיאטריות, נשימתיות, של איברי המין והשתן, של חוסר תפקודי זקפה, של חוסר תפקוד מיני, גמקולוגיות, מילדות, של רפואת ילדים, המטולוגיות, אונקולוגיות, פטרייתיות וויראליות; הנכללים כולס בסוג 5.

מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימן חסר אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(א) לפקודה וכן נוגע במשירין לטיב הסחורות בהתאם לסעיף 10(11) לפקודה. בהודעת הליקויים ציינה הבוחנת כי גם משרד סימני המסחר האמריקאי אותו ייעדה דקסל בבקשה הבינלאומית, הגיע למסקנה זהה מאתס נימוקים ובעקבות את הבקשה לרישוס הסימן בארצות הברית נסגרה.

4. עיקר טענת המבקשת בתשובה לליקוי הבוחנת הינו כי בעוד שהסימן נוגע לטכנולוגיה, עניינה של רשימת הסחורות במוצרים ועל כן הסימן הינו מרמז ביחס לטובין לגבי השם נתבקש רישומו.

5. משלא נתקבלה טענתה זו ביקשה דקסל לבסס את הרישוס בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה על רישוס הסימן באיחוד האירופי.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה זו סורבה בידי המחלקה לאור קביעת הבוחנת כי הצירוף המבוקש הינו חסר אופי מבחין ועל כן עליו להישאר פתוח לרשות הרבים. במכתבה מיוס 6.11.2019 ציינה הבוחנת כי משמעות הצירוף הינה "טכנולוגית המסה". בהתאם לכך טכנולוגיות המסה מהירות של טבליות המתפוררות בפה קשורות קשר ישיר לאותן טבליות.

משלוף שנתיים ממועד תחילת הבחינה נתבקשה דקסל להודיע אם ברצונה להשמיע טענותיה בפני הרשם וזאת על פי הוראות תקנה 27א לתקנות סימני המסחר, 1940.

משהודיעה המבקשת כך ההליך הועבר להכרעתי. אציין כי בהחלטתי מיוס 24.12.2019 נדרשה דקסל להודיע תוך 7 ימים אם ברצונה להשמיע טענותיה בפניי. משלוף התקופה שנקצבה להגשת הודעה כאמור, הודעתי לדקסל ביוס 7.1.2020 כי ההחלטה בהשגה תינתן על פי הטיעונים המצוייס בתיק הבחינה.

השאלה היחידה העומדת להכרעה הינה אם יש בסימן המבוקש מידה של אופי מבחין המאפשרת את רישומו בישראל בהתאם לסעיף 16(א)(2) לפקודה. אציין כי בטענותיה אין מסתמכת דקסל על אופי מבחין נרכש של הסימן המבוקש וזאת משלא נטעו כי נעשה בסימן שימוש כלשהו בישראל או מחוץ לה.

אופיו המבחין של הסימן הינו "תנאי בלעדיו אין" לרישוס הסימן בפנקס. כפי שהוסבר בספרו של המלומד א. ח. וליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" (תשל"ג - 1973), בעמ' 0, ניתן להגדיר מושג יסוד והן על דרך החיוב והן על דרך השלילה:

"הסימן צריך להיות כזה שקהל הקונים (או מקבלי השירותים) ידעו לזהות אותו ולאבחנו מסימנים אחדים שמתנוססים על סחורות אחדות. סגולה יסודית זו מתייחסת לסימן ע צ מ ו ואינה תלויה בנסיבות חיצומלות."

"המשפטנים בעולס הנאוד ניסו למצוא מבחנים בדודים לקביעת האופי המבחין וזה בעיקר על ידי הגדרה חיובית של המונח הזה, אך לדעתי נכשלו בזה. אך בדרך השלילה פורש החוק האנגלי בזמנים שונים כמתייחס לשני סוגים שע2 סימנים;

א. אופי מבחין חסר לכל סימן שהנו מקובל או משותף למסחר - 86 וזסוחוחס 6

ב. הסימן מחוסר אופי מבחין אם הוא צריך להישאד פתוח למסחר - 6 סו השק"ד"

1. דקסל אינה חולקת על משמעותו המילולית של הצירוף המבוקש לרישוס, כפי שהובנה בידי מחלקת סימני המסחר, דהיינו "טכנולוגית התכה/המסה". טענת בא כוחה במכתבו לרשות הייתה שדקסל אינה מבקשת לרשוס את הסימן ביחס לטכנולוגיה כלל אלא ביחס למוצר ועל כן לא ניתן לומר כי עסקינן בסימן מתאר אלא בסימן מרמז.

2. נראה כי המבקשת לא הבחינה בטיעוניה בין שמות מתארים לשמות גנריים. בעניין משפחה (ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נח(3) 933) הוסבר ההבדל בין שני סוגי סימנים אלה באופן ברור כך:

"הבה נאמר עתה מילים אחדות על טעמי קלסיפיקציה זו שנארגה בהלכה. הקטגוריה האחת מכילה שמות (נליים, קרא הסוג, או הזן, שאליו משתייך הנכס, או השידות, שבו מדובר, לדוגמאות שונות דראו]0 ששם.1 16 שסו00/ .6 9 ,סק ₪1 ,[49] | ]]9-0ח0551. שס גנרי אינו זכאי להונה בעוולה של גמיבת עין. טעם הדבר: אין אדם זכאי להשתלט על שם (נדי, שכן זכותם של כ2

העוסקים במקצוע לתאד מוצריהם בשמם הגנרי. עורך -דין לא יוכל להשתלט עכ2 "עריכת -דין" ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין ב"מנועי דיזל". לשמות גנליים

בשמותיהם של עיתונים לאו ,5ח00זו60ו!פוום 615 .51 .ש .קזס) .פווע 65 3. ק 1 ,[26] (1975) .6חז.

קטגודיה שנייה כוללת שמות תיאוריים, דהיינו שם המתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים, ראו, למשל, 6שווחש טש .6ח1 ,פוסוונסיזע אוז5 8. . 01 ,[27] .106 ,-5ז]1 6 5זחסוז6יו1/16. בדין סימני המסחר, כך אף בדין

גניבת עין, לא יזכה שס מתאד לרישום ואף לא יזכה להגנה, שהרי אין זה ראוי כי יינתן לבעל עסק להשתלט על מילה השגודה בשפה."

3. כפי שעולה מדברים אלה, אין סימן מתאר מצביע על סוג הסחורה או המוצר אלא על תכונה המיוחסת לו. כפי שהוסבר באותו עניין, שמות מתארים עשויים לזכות להגנת דיני סימני המסחר אם יוכח בעניינו שרכשו משמעות שנייה. בענייננו לא נטען הדבר וממילא גם לא הוכח.

4. כפי שקבע כב' השופט חשין בעניין משפחה, המלה "משפחה" ביחס לעיתון הינה מלה מתארת אף כי נטען בפניו כי עסקינן בסימן מרמז:

וו בעלי הדין שלפנינו באו בריב קשה ביניהם על אודות סיווגו של השם "משפחה" כשמו של עיתון. אנשי "משפחה" טוענים כי המילה "משפחה" אינה מלמדת על עיתון דווקא, ויש צורך במידע נוסף עד שנקבע כי השם "משפחה" מייחס עצמו לעיתון. מכאן, לטענתם, ששם זה פועק עצמו עם קבוצת השמות ה"דומזים", שכן מצריך הוא מחשבה עד שהצרכן יגיע לכלל מסקנה כי המדובר הוא בעיתון המיועד למשפחה. מנגד טוענים המשיבים, כי שהשם תיאורי הוא, דהיינו שם שמעיקדו נועד הוא לתאר את טיבו ואת תכונותיו של המוצר.

לגופם של דברים אמד, כי אין ספק קל בעיניי שהשם "משפחה" המתנוסס על עיתון הנועד למשפחה, מילה מתארת היא במלוא משמעותו של המושג. לשם זה, כשהוא לעצמו, אין כל אופי מבחין, וגם השימוש בו אין בו כדי להעיד כי קהל הקוראים מייחד את המילה "משפחה" לעיתון המעודרים דווקא. המערערים גם לא הוכיחו - אם בכלל היו יכולים להוכיח - כי השם "משפחה" לעיתון רכש משך השנים משמעות משנית העשויה להקנות לו מונופולין בשס העיתון."

מן הדין ליישומו בענייננו - משמעותו המילולית של הצירוף המבוקש הינה "טכנולוגיות המסה" ורישומו נתבקש ביחס לטבליות מתפוררות בפה המיועדות להתוויות שונות כעולה מרשימת הסחורות שנתבקשה. אין ספק כי מסיסותן של טבליות הינה תכונה, לותי משמעותית, של טבליות, המשפיעה לעתים אף על זמינותן הביולוגית (ראה, למשל, התנגדות לבקשת פטנט 172563 חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' 6והו[0כ1 :8 כְִז3ם5 166%

איני סבורה כי הסימן מרמז על דבר כלשהו משלא נדרשת כל מחשבה על מנת להבין שעסקינן בטבליות בהן מיושמת טכנולוגיה כלשהי של המסה. בנסיבות אלה נראה כי עסקינן בסימן מתאר לחלוטין.

איני סבורה כי המבקשת עמדה אף ברף הנמוך יותר של אופי מבחין הנדרש בהתאם לסעיף 16 לפקודה. כפי שנקבע בע"ר 21488-05-11 צתדדגהת צסה3תתעעת נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (פורסס בנבו , 8.12.2011) אף ביחס לסימן הנמצא על גבול השמות המתארים הנוגע בשמות המרמזים לא די במידה זו של אופי מבחין כדי לצלוח את המבחן הקבוע בסעיף 16 לפקודה:

"אף אם טעיתי במה שאמדתי עד כה לגבי מאפייניו של הסימן דנן ואופיו, הרי המירב שניתן לומד הוא כי מדובד בסימן הנמצא בתחום הביניים שבין הסימנים המתארים והמשבחים לבין הסימנים המדמזים. והנה בע"א 8991/04 אבי מלכה מסעדת אווזי הזהב נ' אווזי שכונת התקווה [פורסם בנבו] כבר נפסק, כי במקרים גבוליים אלו נדחה האינטדרס של הפרט הטוען לזכות מפני האינטרסים הציבוריים של חופש העיסוק, חופש התחדות וחופש הביטוי,

ב"כ המערערת הפנה לסעיף 16 לפקודת סימני מסחר, הנועד להקל על בעלי סימנים הרשומים באדות מוצאו לדשוס את סימניהם בישראל. אלא שסעיף זה קובע כי סימן שנדשס באדץ מוצאו ירשס בישראל אלא אם "אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין". נוכח כל המקובץ לעיל צדק סגן הרשם בקובעו, כי הסימן א5%1 תשסע שמתץ נעדר אופי מבחין כלשהו (דאוי להישאד פתוח לציבור בכללותו."

8. אנו עוסקים בסימן שהקשר בינו לבין הטובין הוא מידי יותר מזה שנדון בעניין צסםהתתתטת ולפיכך אין כל ספק כי הסימן אינו כשיר לרישוס אף לפי חלופה מקלה זו.

9. מן הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה לרישוס סימן מסחר 286203 נדחית בזאת.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס ט"ז טבת תש"פ 3 ינואר 2020