בקשה לרישום סימן מסחר

ההחלטה:

בקשה לרישום סימן מסחר

(בקשה להטלת חסיון על מסמכים)

המבקשת: ו[ ‎ \‏ 8 ץזו[ה8ה50זק ע0] 15110016

ע"י ב"כ: איתן, מהולל 8 שדות, עו"ד ועו"פ

1. במסגרת הליך בחינת הבקשה לרישום סימן המסחר שבכותרת, נתבקשה הטלת צו חסיון על זהות היורשים, ששמותיהם מפורטים במסמך העברת זכויות למבקשת. למעשה מתבקש כי המידע בדבר ושמות היורשים יוותר סודי על מנת שהציבור לא יכול לעיין בו ואין עניינם בבקשה כי המידע לא יימסר לרשות (להבחנה בין "חסיון" החל כלפי הגוף המוסמך לגבות ראיות לבין "סודיות", שעניינו הסתרת המידע מן הציבור, ראה י. קדמי "על הראיות", עמ' 7 (2009)).

2. המבקשת לא הצביעה על מקור חוקי לסמכות הרשות להותיר את מסמכיהם כסודיים ונימוקה הינה הרצון לשמור על פרטיות היורשים.

3. ככלל פרשנות הרשות את הוראות פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה") הינה כי תיקי הבקשה פתוחים לעיון הציבור (ראה הוראות סעיף 1 לחוזר הרשם 4 א- סימני מסחר "עיון בתיקי בקשות לרישום סימן מסחר", מיוס 26.8.2014), אלא אם ניתנה הוראה מיוחדת של הרשם לעניין מסמך כלשהו (ראה סעיף 4.3 לחוזר). פרשנות זו נובעת מהעדר קביעה בדבר סודיות המסמכיהם שבבקשות לרישום סימני מסחר מחד ולאור ההוראות המיוחדות שבפקודה לעניין מסמכיהם שיש להותיר סגורים לעיון הציבור (ראה סעיף 1 לפקודה) מאידך.

4. הזכות לפרטיות אף מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והיא מקבלת לפיכך מעמד חוקתי (ראה סעיף 7 לחוק היסוד). סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 (להלן: רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"חוק הגנת הפרטיות") קובע פגיעה בפרטיות מהי. רשימת ההתנהגויות שעלולות להפר את פרטיותו של אדם כולל גם -

"(11) פגיעה בנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות הידיעה."

סעיף ה קובע רשימה פתוחה וזאת מבלי להגדיר מהו עניין הנוגע לצנעת חייו האישים של אדם. לעניין זה נאמר בע"א 1697/11 א. גוטסמן אדריכלות בע"מ נ' אריה ורדי (פורסם בנבו, 3) כ פרשנות מונח זה תשתנה בהתאם לנסיבות :

"תחילה, לעניין המונח "צנעת התיים האישיים"; מה יכול לבוא בגדרת של הגדרה זו? "צנעת החיים" גם היא ביטוי עמום שגמולות ואינם בלורים (אלי הלם דיני הגנת הפרטיות 148 (2003) (להלן: הלם)). ברי אפוא כי התשובה לשאלה מה יחשב עניין הנוגע ב"צנעת החיים האישיים" אינה חדה וחלקה, וכי "כמו ביטויים רבים שאנו נתקלים בהס בספר החוקים וביום-יום, פדשנותם תלויה בהקשר ובמטרת שלשמה נדרשת פרשנות זו" (ראו והשוו לעמדת השופטת ט' שטרסבלג כהן בע" א439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה, פ"ד מח/3) 808, 835 (1994) (להלן: עניין ונטורה); כן השוו לעמדתו של השופט ג' בך באותה פרשה, בעמ' 821). בעניין זה אעיר, כי אינני מקבל את הפרשנות שלפיה יש הכרח לחצות דף גבוה ביותר של אינטימיות - דוגמת עניינים הקשורים בעיביו המני של אדם - על-מנת להוכחת פגיעה ב"צנעת החיים האישים"." (פס' 14 לפסק הדין) נכונה אני להניח כי הקשר בין היורשים לבין מורשתם וענייניהם הנוגעות להעברת זכויות

היוצרים של היורשים בשיטה שהגה ד"ר קטל הינס נושאים הנוגעים לחייהם הפרטיים של היורשים ואינם נחלת הכלל.

סמכות הרשות להורות כי הליך או חלקו המתנהל בפניו במסגרת סמכותו השיפוטית לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הפטנטים") נובעת מסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") (ראה לעניין וה בקשה לביטול פטנט 155671 (בקשה להטלת חסיון על פרטי המומחה) רונטל יישומים הנדסיים 1 בע"מ נ' אלעד ברקן (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 18.8.2016)). סמכות זו מבוססת על סעיף 163 לחוק הפטנטיס הקובעת כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"(ב) | בגביית עדות שבעל-פה, יהיו לרשות כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים, קבלת הצהרתם מהם וכפיית עדים להופיע בפניו ולעניינים אחרים הקשורים בכך ובמסירת העדות."

הוראה דומה מצויה בסעיף 68 לפקודה הקובע כך:

"לרשות יהיו הסמכויות של בית משפט לכפיית התייצבותו של עד לפניו ולשמיעת עדותו."

לפיכך נראה כי בהליכים בפניו לפי הפקודה, רשאי הרשם להורות כי הדיון או חלקו יתקיימו בדלתות סגורות וזאת בתנאי ולשס הגשמת המטרות שבסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט.

ואולס, בענייננו לא מדובר בסודיות המוטלת במסגרת הליך שיפוטי או מעין-שיפוטי, כי אלא בסודיות המסמכיהם המוגשים לרשות במסגרת סמכותה המנהלית בבחינת הבקשה לרישום סימן המסחר.

סעיף 9 לחוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998 קובע רשימה של סוגי מידע אשר אין הרשות רשאית למסור ואף מידע שאין היא חייבת למסרו לצד שלישי, כדלקמן:

"(3) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א -1991 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), אלא אם כן הוגלו על פי דין;"

חובת רשות ציבורית לשמור על מידע שנמסר לה קבועה גם בסעיפים 23 - 123 לחוק הגנת הפרטיות. ככלל אסור לגוף ציבורי למסור מידע הנוגע לענייניו הפרטיות של אדם, אלא אם המידע פורסם לרביס על פי סמכותו של הגוף הציבורי כדין.

כאמור, הפרשנות של הרשות הינה כי היא מוסמכת לפרסם את כלל המסמכים שבבקשות לרישום סימני מסחר לציבור. במסגרת זה חייבת הרשות לאזן בין זכות העיון של הציבור במידע לבין וכותו של בעל המידע לפרטיות. במסגרת זה נכון יהא לבחון את האינטרס שבבסיס שתי זכויות אלה בהקשר הרלוונטי ולהגיע לאותה נקודת איזון בה הפגיעה בכל אחת מהן היא מזערית וזאת כדי להגשים את התכליות אשר לשמן נקבעו (ראה והשווה תא"מ 27044-10-11 שוורץ נ' אבישי נחום ועירית גבעתיים ואח' (פורסם בנבו, 64))).

זכות עיון לציבור בתיקי הבחינה הינה ברורה מקורה בזכות הציבור לדעת והיא נועדה להגשים זכות זו (ראה י. זמיר "הסמכות המנהלית", עמ' 865 (1996)). הזכות עוגנה בשנת 8 בחוק חופש המידע. וזכות העיון מאפשרת את קיומה של ביקורת על פעולת הרשות (ראה בג"צ 5771/93 בן ציון ציטרין ואח' נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מח[1) 661, 673). בהקשר בו

עסקינן, היא מאפשרת לציבור לבחון את החלטת הרשות סימני המסחר לקבל או לדחות בקשה לרישום סימן מסחר ואף עשויה להשפיע על שיקוליו להתנגד לרישום, באס קובל הסימן, או להגיש בקשה למחיקתו או ביטולו, אם נרשם (ראה בקשה לרישום סימן מסחר 243620 "חלית? נפצעת?" המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 64))).

5. מאידך קיים אינטרס ציבורי כי בעלי סימני מסחר יפנו לרישום סימניהם בפנקס. הרישום בפנקס מקנה וודאות הן לבעל הזכות והן לציבור באשר להיקף זכויותיו בסימן ומקל על אכיפת זכויות אלה. יש לאפשר למבקשים לחשוף את המידע הרלוונטי לגיבוש החלטת הרשות האס להורות על רישום הסימן אס לאו וזאת מבלי לחשוש כי מידע מוגן מחמת פרטיות או סוד מסחרי ייחשפו.

6. בענייננו נתבקש אי פרסום של שמות היורשים בלבד באופן שכל יתר פרטי המסמך מותרים לעיון הציבור. לטעמי, תהיה בכך פגיעה מינימלית באינטרס הציבורי שבגילוי המידע. יודגש כי המטרה של הגשת המסמך לרשות הינו הוכחת זכויות החברה המבקשת בסימן המבוקש בלבד ונראה כי המבקש לעיין במסמך ימצא בו די מידע לצורך כך אף לאחר השחרתו.

7. יודגש כי השיקולים במניעת גילויו של מידע בהליך בחינת בקשה לרישום סימן מסחר עשויי להיות שונים מן השיקולים בהליך על ריב בפני הרשם. לפיכך, ככל שיתבקש גילוי המסמך לצד השני בהליך על ריב, יישקל הדבר בשנית, בהתאם לבקשה מנומקת שתוגש בידי מי מהצדדים.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום א' אדר תשע"ז 7 פברואר 2017

סימוכין: 3 5