בקשה לרישום סימן מסחר 283981

ההחלטה:

בקשה לרישום סימן מסחר 283981 "0 5% אחדד\ג אא" (בקשה להחזיר את הבקשה לבחינה)

המבקשת: .6 ,1161181101 "110-0116 ו [\ת

ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

בפניי בקשה להחזיר לבחינה את הבקשה לרישום סימן המסחר שבכותרת, " אד א ד 5\/0", שמספרה 283981.

הבקשה לרישום הסימן הוגשה בידי חברת. .16 ,1ַהתַס1670811ת1 ז106ט)-106110ג. (להלן: "המבקשת") ביוס 22.03.2016 בגין הסחורות הבאות: סבונים; בישום; שמנים אתריים; דאודורנטיס ונוגדי זיעה; מוצרי טיפוח לשיער; גווני שיער, צבעי שיער, קרמיס לשיער, תכשירי סלסול לשיער, שמפו, מרככים, תרסיסי שיער, אבקת שיער, משחות שיער, לכות לשיער, מוסים לשיער, מבריקים לשיער, נוזליס לשיער, מטפלי שימור לשיער, מטפלי ייבוש לשיער, שמנים לשיער, טוניק לשיער, קרמיס לשיער, תכשיריס לאמבטיה ו/או למקלחת; תכשירי טואלט שאינס רפואייס; תכשירים לטיפוח העור; קוסמטיקה. כל הסחורות נכללות בסוג 3.

ביוס 10.7.2017 נשלחה למבקשת הודעה על הליקויים שבבקשה. מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת, ואת לאור הוראות סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

משלא השיבה המבקשת להודעת הליקויים בתוך שלושת החודשים הקבועים בתקנה 24(ב) לתקנות סימני המסחר, 1940, ואף לא ביקשה להאריך תקופה זו, הודיעה הרשות ביוס 7 למבקשת כי הבקשה נסגרה.

ביוס 18.12.2018, כשנה וחודש לאחר סגירת הבקשה, הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי להחזיר לבחינה את הבקשה לרישום סימן המסחר. לבקשה צורף תצהירה של גב' קארין עצמון, עובדת במשרד באי כוח המבקשת. מן התצהיר עולה כי באי הכוח הכינו מענה להודעת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הליקויים של הרשות ואולס בשל טעות אנוש שנעשתה בתוס לב לא הוגש המענה. בתצהיר ציינה המצהירה כי מכתב התשובה הוכן ביוס 19.09.2017, דהיינו בתוך שלושת החודשים הקבועים בתקנות. מכתב התשובה אף צורף לתצהיר.

ביוס 19.12.2018 הודיעה הרשות למבקשת כי בהתאם להוראות חוזר רשס 026/2014 - כללי "החזרה לבחינה של בקשות שנסגרו או נזנחו" (להלן: "החוזר"), המועד האחרון להחזיר את סימן המסחר לתוקף חלף. ואת מאחר והחזרה לבחינה של בקשות לרישום סימני מסחר תתאפשר עד שנה מיוס הודעת הסגירה.

ביוס 23.12.2018 ביקשה המבקשת כי הבקשה תדון בפני הרשם. בהחלטת ביניים מיוס 9 קבעתי כי אין בידי לקבל את הבקשה על פי האמור בה ואולס המבקשת רשאית להשמיע טענותיה בפניי. לפיכך התקיים דיון בעניינה ביוס 27.01.2019 בו השמיע בא כוח המבקשת את טענותיו.

עיקר טענות המבקשת

כאמור, המבקשת טוענת כי המענה להודעת הליקויים לא שוגר לרשות בשל טעות אנוש של עובדת המשרד. עוד טוענת המבקשת כי לא קיבלה את הודעת הרשות מיוס 15.11.2017 המודיעה על סגירת הבקשה לרישום סימן המסחר. לפיכך סבורה המבקשת כי מדובר בשרשרת טעויות טכניות שאינן מבטאות כוונה לזנוח את הבקשה. אציין כי על פי התיעוד במערכת הממוחשבת של מחלקת סימני מסחר שוגרה הודעת הרשות מיוס 15.11.2017 בדואר אלקטרוני לבאי כוח המבקשת באותו יוס בשעה 9:58 ודבר השיגור תועד בה באופן אוטומטי.

מוסיפה המבקשת וטוענת כי הטעויות הטכניות האמורות מהוות טעות סביר להאריך את התקופה להגשת מענה להודעת ליקויים כאמור בסעיף 22(ב) לפקודה. לטענתה, במקרים דומיס הוחזרו לבחינה בקשות לפטנט אף בחלוף זמן רב יותר.

המבקשת טוענת כי הרשם מוסמך בהתאם לתקנה 82 לתקנות להאריך מועדים הקבועים בתקנות ככל שימצא לנכון. עוד טוענת המבקשת כי מאחר והרשם קבע בחוזר שיש לו סמכות להחזיר לבחינה בקשות לרישום סימני מסחר שנסגרו וזאת תוך 12 חודשים, הרי שיש לו גם סמכות לסטות מהוראות החוזר ולקבוע אף תקופה ארוכה יותר. לטענתה, במקרה זה בו עסקינן באיחור מזערי של חודש בלבד מוסמך הרשם ואף מוצדק לפעול תוך סטייה מהחוזר.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

דיון והכרעה

השאלה התלויה והעומדת בפניי הינה שאלת החזרת הבקשה לרישום הסימן לבחינה לאחר שהדין רואה בה כבקשה שבטלה. לפיכך אין בכוונתי לדון בכשירות הרישום של הסימן ومענה להודעת הליקויים שצורף לתצהיר.

סעיף 22 לפקודה קובע כי בקשה תבוטל באס לא השיב המבקש על הודעות הרשם:

"(א) לא מילא המבקש אחר דרישת הרשם תוך המועד שקבע ונתן הרשם למבקש הודעה בדרך שנקבעה, ועברו שלושה חדשים מיום מתן אותה הודעה ולא מילא המבקש אחר הדרישה - רשאי הרשם לראות את הבקשה כבטלה.

(ב) הרשם ראוי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות ואם נתן המבקש טעמים סבירים למתן הארכה,"

תקנה 24(ב) לתקנות חוזרת על האמור בסעיף 22 לפקודה וקובעת כי אי מתן מענה להודעת הליקויים מהווה אי מילוי אחר דרישת הרשם הגוררת את סגירת הבקשה :

"לא הגיש המבקש תשובה מנומקת בכתב בתוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה האמורה בתקנת משנה (א), יראה הרשם את הבקשה כבטלה לפי סעין 22 לפקודה וישלח על כך הודעה למבקש...".

המועד הקבוע בתקנה 24 ניתן לדחות בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 82 לתקנות. כך גם ניתן לדחות המועד הקבוע בסעיף 22 לפקודה, כאמור בסעיף 22(ב) לפקודה המעניק את הסמכות האמורה להרשם.

ואולס אין עסקינן בענייננו בהארכת התקופה להשיב על הודעת ליקויים אלא בסמכות ה הרשם להחזיר לבחינה בקשה שהפקודה רואה אותה כ"בטלה".

בהעדר קביעה מפורשת בפקודה כי קיימת סמכות להחזיר בקשות שבוטלו ועל מנת להתוות את שיקול הדעת מתוך הבנה שקיימת סמכות כאמור, קבע הרשם הוראות בחוזר רשס 4 - כללי, כדלקמן:

"בהעדר הקעה מפורשת בפקודה לעניין החזר תוקף של בקשות לרישום סימן מסחר שנזנחו בהתאם לסעיך 10 לחוזר זה, תוגש בקשה להחזר תוקף של בקשה

לרישום סימן מסחר שנזנחה בתוך 12 חודשים ממועד סגירת התיק על ידי בוחני המחלקה".

תקופה זו נקצבה ב"השראה" מחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967, שם נקבעה בסעיף 21א לחוק הסמכות לדון מחדש בבקשות אם הוגשה בקשה לכך תוך 12 חודשים ממועד הסירוב:

"21א. סירב הרשם לקיבול הבקשה לפי סעיף 21, רשאי הוא, על פי בקשת המבקש לדון מחדש בדבר הסירוב, ובלבד שהבקשה תוגש עד תוך 12 חודשים מהיום שבו סירב הרשם לקיבול כאמור".

התקופה הקבועה בחוק הפטנטים להחזיר לבחינה בקשה לפטנט שסורבה ניתנת להארכה על פי סעיף 164 לחוק. מכאן טענת המבקשת כי במקרים דומיס בהם נסגרה בקשת פטנט בשל טעות אנוש של המבקש או של בא כוחו, הוארכה התקופה מעבר ל-12 החודשים הקבועים בסעיף 21א לחוק.

השראה פרשנית שעמדה בסיס החוזר אין פירושה אימוץ של ההוראות בחוק הפטנטים לתוך דיני סימני המסחר. יש לזכור כי עסקינו בהסדרים השונים שנועדו לשרת תכליות שונות. ודוק, איו בכוונתי לטעון כי אין להרשם סמכות להחזיר בקשות לרישום סימני מסחר לבחינה אלא לבחון את אופן הפעלת שיקול הדעת שהותווה בחוזר.

במישור ההסדרים, אין דין הפעלת סמכות שבשיקול דעת הקבועה בחוק כדין סטייה מהנחיה מינהלית. בעוד שסמכות ה הרשם בהתאם לסעיף 164 לחוק הינה רחבה משוס שכך הותוותה בידי המחוקק, האפשרות לסטות מהנחיה מנהלית כפופה למגבלות. כפי שהבהיר ד"ר יואב דותן בספרו "הנחיות מינהליות" (תשנ"ו), בעמ' 423 בעת סטייה מהנחיה מינהלית על הרשות לשקול מספר שיקולים, אשר לטעמי, אינו מצדיק את הסטייה בעניין שבפניי:

"בראש ובראשונה, על מנת להצדיק סטייה מהנחיות כלליות צריכה להיות לשים המנהלית סיבה חזקה במיוחד לעשות כן. היינו, אין די בכך שהפתרון הנובע מהסטייה הוא עדיף במידת מה על הפתרון הנובע מההנחיה. נדרש כי העדיפות הזו תהיה חזקה מספיק על מנת להצדיק חדיגה מן הסדר ואימוץ פיתרון השונה בדרך כלל מהפתרון הניתן לכלל המקדיס הנופלים לגדר ההנחיה הכללית. סיבה כזו צריכה להתייחס ל'/משהו חדש' (נתון עובדתי או שיקול עקרוני הנובע מהנסיבות המיוחדות של המקרה). אם מתברר כי אותו נתון עצמו עמד לפני הרשות המינהלית שעה שניסחה את ההנחיה הקיימת הדבר עשוי לעורר ספקות ביחס לכנות וללצינות של השיקולים העומדים מאחורי החלטת הסטייה. שנית, כל סטייה מהנחיה מינהלית צריכה לעמוד בדרישת אפשדות ההכללה. עניין זה טעון הסבר. כבר אמדתי לעיל כי כל סטייה לגיטימית מהנחיה בפועל, או לפחות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

באופן פוטנציאלי, כלל, שמעדכן את ההנחיות הקיימות. העקרונות החלים על סוגיית :ישוס ההנחיות הם עקרונות השוויון, האחידות ואיסור ההפליה. עקרונות אלו מחייבים את הדשות לנהוג באופן שווה במקרים דומים. כאן נובע כי ה שדות החליטה לסטות מהנחיותיה בעניינו של פלוני, היא חייבת לחזור ולעשות כן גם בעניינו של כל אדם אחר, הדומה בנסיבותיו למקרה שהוביל לסטייה במקרה הראשון."

איני סבורה כי הנסיבות שתוארו בעניין שבפניי הינן שונות מהנסיבות שעמדו לנגד עיני הרשם שעה שנקבעה ההנחיה. אין אנו עוסקים במקרה חריג אלא בטעות אנוש של עובדת במשרד עורכי דין אשר בשל העדר תשומת לב לא השיבה למכתבי הרשות ובכך גרמה לסגירת הבקשה. נזכיר כי מדובר בשני מכתבים של הרשות, שלא כו לכל מענה מצד המבקשת ובאי כוחה. נראה שטעויות מסוג זה הן בדיוק אלה שהחוזר מבקש לתת להן מענה.

אוסיף ואציין כי משך הזמן שהקובע הרשם בחוזר להגשת בקשה להחזיר לתוקף בקשה שבוטלה הינו ארוך מאוד בשים לב ליכולת הטכנולוגית הקיימת כיון לעקוב אחר הבקשות המוגשות לרישום סימני מסחר הן בתוך המערכות של המבקשים והן באתר האינטרנט של הרשות. כיון מתפרסמים כלל המסמכים של הבקשות לרישום סימני מסחר כבר בעת ההגשות לרשות או הוצאתן בידי הרשות. נזכיר כי הוראות החוזר מהוות חזרה על שנקבע בחוזר קודס, חוזר רשס מ.נ. 2, "קציבת התקופה להחזרה לתוקף של בקשות לרישום סימני מסחר שנזנחו", שפורסס בשנת 2003, בעידן אחר.

עדות לכך שהזמן שחלף משנת 2003 שינה את קצב הדיון ואת ההסתכלות על הזמן הסביר בהקשר וה ניתן למצוא בסעיף 30(ב) לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 שקצב המחוקק את התקופה לדון מחדש בסירוב בקשה לרישום עיצוב לשלושה חודשים בלבד. בהתאם לסעיף 0 לחוק העיצובים תקופה זו כלל אינה ניתנת להארכה. הוראה זו נקבעה למרות שהמבקש לא יוכל להגיש את בקשתו מחדש ולזכות בהגנה של עיצוב רשום, אם חלפה שנה ממועד הפרסום הראשון של העיצוב (ראה סעיף 9 לחוק העיצובים).

לאור האמור לעיל, איני סבורה כי סטייה מהוראות החוזר מוצדקת במקרה מסוים זה. סטייה מהוראות החוזר במקרה זה משמעה, כפי שמבהיר ד"ר דותן בספרו לעיל, כי אנו שנראה כי יהא אף מוצדק לסטות ממנו גם במקרים דומים בעתיד. אין זו התוצאה הראויה והרצויה.

אוסיף ואציין כי בשונה מדיני הפטנטים נועדו להגן על אמצאות טכנולוגיות חדשות, דיני סימני המסחר מגן על המוניטין שצבר בעל הסימן ועל הקשר התודעתי שיצר בין המוצר לבין עצמו באמצעות הסימן. לפיכך בעוד שמבקש הפטנט לא יוכל לעגן את זכויותיו בפטנט

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לאחר שבקשתו פורסמה וסורבה, מבקש הסימן יוכל להגיש את בקשתו מחדש מבלי שפרסום בקשתו הקודמת או ביטולה בהתאם לסעיף 22 לפקודה יעמדו לו לרע.

6. סוף דבר, הבקשה נדחית. למעלה מן הצורך אציין כי ככל שתיגש המבקשת בקשה נוספת לרישום סימן המסחר, רשאית היא לעתור לבחינתה על-אתר.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס י"א אדר ב תשע"ט 8 מרץ 2019

סימוכין: 864 5