בקשה לפטנט 175104

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לפטנט 175104 (בקשה להארכת מועד כניסה לשלב הלאומי)

המבקשת: 41 .0) 50181826 ע"י ב"כ ד"ר מיבאל פקטוו, עו"פ

1. מונחת בפניי בקשה להארכת המועד (הקדמת תאריך בקשה) להגשת בקשת פטנט מספר 4 (להלן: "הבקשה"), במסגרת הכניסה לשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית מספר 2004/002495/ 201/48 (להלן: "הבקשה הבינלאומית").

2 ביום 23 באפריל 2006 הגישה חברת .1.6 ,.20) 50111826 (להלן: "המבקשת") את בקשת הפטנט בישראל, בהתבסס על בקשת הפטנט הבינלאומית, התובעת דין קדימה מבקשת פטנט מהרפובליקה של קוריאה שהוגשה ביוס 25 בספטמבר 2003. כלומר, בקשת הכניסה לשלב הלאומי הוגשה 30 ימים לאחר תום מועד 30 החודשים שעל פי אמנת ה- 67ק.

3 ביוס 9 במאי 2006 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד בו פירטה את הסיבות לאיחור בהגשת הבקשה בישראל. לבקשה זו צורף תצהיר של עורך הפטנטיס הקוריאני של המבקשת, מר 1.66 א1051%. מר 1.66 מעיד בתצהירו כי הגיש את הבקשה ביוס 23 באפריל ולא קודם לכן מכיוון והניח בתוס-לב כי ישראל, כבת-חסות בריטית לשעבר וכמדינה הלוקחת חלק בתחרויות ספורט אירופאיות ובתחרות האירוויזיון, נוהגת כמדינות אירופה בכל הנוגע למועדי הכניסה לשלב הלאומי, ובפרט מעניקה בחסד חודש נוסף מעבר לשלושת החודשים הקבועים כחלון האמן למעבר לשלב הלאומי באמנת ה-1-)ק.

4 ביוס 16 במאי 2006 סירב מנהל מחלקת 0.1, ד"ר מיכאל ברט, לבקשה וקבע כי אין להאריך את המועד שכן טעות הנובעת מאי-בירור הדין בישראל אינה סבירה ואינה מעידה על "6876 006" של המבקשת.

ביוס 25 ביולי 2006 ביקשה המבקשת לשטוח טענותיה בפני לגבי החלטת מחלקת 607ק. להלן עיקר טענותיה:

א. סעיף 48ד(ג) לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "החוק") מסמיך את הרשם להאריך את מועד הכניסה לשלב הלאומי. חוזר רשס מ.נ. 45 קובע כי התנאי להארכת מועד הכניסה לשלב הלאומי הינו כי המבקש עשה אמצעי סבירים על מנת להגיש את הבקשה בזמן ("6876 6₪6").

ב. המבקשת נקטה בכל האמצעי סבירים להגיש את הבקשה במועד מטענת תקשרותה עם עורך פטנטים, האמון על הצד המשפטי והפרוצדורלי של בקשות פטנט. משנתנה המבקשת הוראה לעורך הפטנטיס להגיש את הבקשה במועד, לא יכלה לנקוט עוד בכל אמצעי נוסף להבטחת זכויותיה ואין לדרוש ממנה לבחון את מיומנות בא כוח על מנת שתעמוד בסטנדרט ה-"6816 6ט6".

ג. המבקשת מצטטת מספר החלטות בהן ניתנה הארכת מועד הכניסה לשלב הלאומי בנסיבות חמורות ורשלניות יותר, לטענתה, מאלה שמנעו ממנה את הגשת הבקשה במועד. החלטות אלו מעידות, לדעתה, על הסטנדרט המקל הנהוג לגבי מועדי כניסה לשלב הלאומי, אותו יש להחיל גם לגביה.

ואני חולק כי התנאי הנוהג בישראל להארכת מועד הכניסה לשלב הלאומי הוא " ₪6 6זהס". סעיף 2(48) לאמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטיס (26.1) מסמיך את המדינות החברות להאריך כל מועד בעילות מוצדקות המוכרות בחוק המדינתי. הוראה זו נקלטה בסעיף 48ד(ג) לחוק, בעוד חוזר רשם מ.נ. 45 מיוס 1 בפברואר 2006 קובע כי בקשות להארכת מועד כניסה לשלב הלאומי נבחנות לפי סטנדרט של "6816 6ט6", היינו התנאי להארכה הוא כי המבקש נקט באמצעי סבירים על מנת להגיש במועד את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל. כמו כן, ישראל הודיעה לארגון כ1;0/\, כנאמן אמנת ה-20.1, כי הסטנדרט שיופעל לגבי סעיף 2(48) לאמנה הוא של "6876 סט6". יודגש, כי על פי האמנה יכלה ישראל לנקוט באמת מידה מחמירה יותר, בהתאם לדין המדינתי החל על בקשת דין קדימה על פי אמנת פריס, שלפיו התנאי להארכת המועד הוא סיבות שאינן בשליטת המבקש.

ככלל, טעות של עורך דין (או עורך פטנטים, לעניינו) בידיעת החוק אינה עילה להארכת מועדים שבדין. כך, למשל, קובעת כבוד רשמת בית המשפט העליון מאק-קלמנוביצ' בפרשת בש"פ 6082/99 נזאל עוויסאת נ' מדינת ישראל, תק-על 3(99) לגבי איחור בהגשת

ערעור על פסק -דין של בית המשפט לעניינים מקומיים:

"טעות של עורך דין אינה מהווה, בדרך כלל, טעם להארכת מועד."

כך קבעה כבוד הרשמת מאק-קלמנוביצ' גס בפרשת בש"א 593/99 קנדה רחובות *יזום פיתוח נ' מקייטן חברה לבניין ופיתוח בע"מ, תק-על 1(99), בדבר איחור בהגשת ערעור על בקשה לביטול פסק בוררות:

"נפסק לא אחת, כי טעות של עורך דין בחישוב מועדים אינה עילה להארכת מועד הקבוע בחיקוק."

כלל והאינו דורש התעמקות יתר בטיב ההתנהלות שהובילה לאיחור או לטעות. ראה, למשל, דברי כבוד רשמת בית המשפט העליון אפעל-גבאי בפרשת בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל, תק-על 199) לגבי איחור בהגשת בקשה לביטול פסק בוררות:

"כלל הוא, כי 'טעות שבחוק שנגרמה לאיחור אינה משמשת, בכלל, צידוק להארכת המועד' [...] בענייננו המדובר בטעותה של באת כוח המבקשת בנוגע להליך הדיוני שהיה עליה לנקוט. אין חולק, כי מקורדה של הטעות בעומס עבודה ובטעות אנוש, ואין בה כלל ועיקר מידה של הזנחה, רשלנות או זלזול בבית המשפט. ואולם, הכלל בעניין זהובכל לטעות יש מחיר, ומבין שני בעלי הדין על הצד הטועה לשאת בו."

כלומר, אף גם הגבלת מועד דיוני כלשהו עלולה לקפת זכות מהותית של אדם בשל טעות תמימה, הדבר מתחייב על מנת שלא ייפגעו זכויותיו של הצד שכנגד. כדברי כבוד השופט ש' לויו בפרשת רע"א 83/01 טובה וייס נ' יוסף מרדבי, פ"ד נה(3), 730:

"תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסיס של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפמוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד."

יחד עם ואת, כאשר הארכת מועד שבסדר דין גוררת פגיעה קלה בלבד באינטרסיס הלגיטימייס של הצד השני, עשוי בית משפט בכל ואת להיעתר לבקשה ולהגמיש את הכללים הדיוניים. ראה דברי כבוד השופט ריבלין בפרשת רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תק-על 1(2002) 746, בעמוד ואולם, הבקשה המונחת לפני אינה מתייחסת למועדים של סדר דין, בהגם ניתן לנהוג בגמישות, בנסיבות מסוימות. מועד הכניסה לשלב הלאומי הינו מועד שבדין המהותי, בו עוברת ההמצאה מידי בעל בקשת ה-26.1 (אשר עד לאותו רגע יכול היה להוציאה לפועל כבקשת פטנט) לידי הציבור, אשר רשאי כעת לעשות שימוש בהמצאה כרצונו.

אם כן, בעוד שבבקשה לגבי הגמשת סדרי דין עומד מול צד שכנגד ידוע ומוגדר, הרי שהמבקשת בעניינו עומדת מול הציבור כולו, אשר ייתכן וחלקים ממנו

הסתמכו על פקיעת מועד הכניסה לשלב הלאומי על מנת לממש זכויותיה ולהשתמש בהמצאה.

כאמור, קיימות בכל זאת נסיבות בהן תתאפשר הארכת מועד הכניסה לשלב הלאומי. מדובר במקרים בהם המבקש נקט ב-6876 6ט6, קרי בכל אותן פעולות בהן הוא סביר היה בוחר כדי להבטיח כי בקשתו תוגש בישראל, אך הבקשה לא הוגשה במועד בשל תקלה אשר הוא סביר לא היה צופה כהתרחשות סבירה.

אי-ידיעת הדין מצד המבקשת מעידה כי לא ננקטו על ידה האמצעי סבירים על מנת להבטיח כי הבקשה תוגש במועד - ומה מתבקש יותר מבירור הדין הנוהג בישראל? ובמיוחד שעה שידוע כי ישנן מדינות שדינו מאפשר תקופת חסד של חודש נוסף וישנן מספר דומה של מדינות אשר אינן מאפשרות תקופה זו.

בכל הכבוד, ניתן לצפות מעורך פטנטיס שיברר את הדין, ולא שיסתמך על חברותה של רשות השידור הישראלית או של ההתאחדות הישראלית לכדורגל בארגוני גג אירופים, גם בחיבור מדינות רבות שבהן הסדרי דין שונים.

לאור דברים אלה לא ניתן לקבוע כי המבקשת עמדה בקריטריון המאפשר להאריך לה את המועד ולהקדיס תאריך הגשת בקשתה לפטנט בישראל בהתאם לאמנת ה- 26.1 ולחוק הפטנטיס ואשר על כן הבקשה נדחית.

נח שלו שלומוביץ, פוסק קניין רוחני

נח שלומוביצ 54678313-175104/

סגן רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס 5 אוגוסט, 2006

כ"א אב, תשס"ו