מבקשות המחיקה
- שם: 1. דן-אס בע"מ 2. טו באי מרקט בע"מ 3. לולה פוזלוב
- בא כח: עו"ד פרל, עורכי דין
החלטות שיפוטיות
בקשה למחיקת סימני מסחר (בקשה לעיכוב הליכים)
מבקשות המחיקה: 1. דן-אס בע"מ 2. טו באי מרקט בע"מ 3. לולה פוזלוב ע"י ב"כ פרל, עורכי דין
בעלת הסימנים: 4 אוד א ע"י ב"כ גרשוני - שלומוביצ, עורכי דין
ה ח ל ט ה
1. בפני בקשה לעיכוב הליכים (להלן: "הבקשה") במסגרתה נתבקשתי להכריע בשאלה האם עליי לעכב את הדיון בהליך בקשת המחיקה של סימן מסחר רשום 228232 (בסוג 28) וסימן מסחר רשום 228233 (בסוג 35) (להלן: "הסימנים הרשומים") ולהשאיר את ההכרעה בשאלת המחיקה לבית המשפט המחוזי אשר החל לדון בתובענה שעניינה הפרה של הסימנים הרשומים הללו - תובענה אשר החלה בטרס תחילתו של הליך המחיקה המתנהל בפני רשם סימני המסחר.
2 בקשת המחיקה הוגשה על ידי מבקשות המחיקה ביום 22.10.2013 לאחר שעל פי האמור בבקשה, בעלת הסימנים הגישה תביעתה כנגד מבקשות המחיקה מס' 1 ו-2 (להלן: "הנתבעות") במסגרת ת.א 61560-05-13 שבבית המשפט המחוזי - מחוו מרכו, בין היתר, בגין הפרתת של סימני המסחר דנן. מעיון בכתב ההגנה שהוגש בהליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי עולה שבין טענות ההגנה של הנתבעות, טענות כנגד כשירות רישום של הסימנים הרשומים. בכך, על פי הדברים הקבלה, אם לא כפילות, לעניינים שידון במסגרת הליך מחיקת הסימנים המתנהל בפניי. בשני ההליכים מדובר באותה סוגיה מהותית של אי-כשירות הסימנים לרישום.
3 הטענה שבפני היא טענה של "עניין תלוי ועומד" לגביו כבר נקבע ב-ע"א 8/78 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פד' כטי(2) 477 (להלן: "עניין אל-עוקבי"), 480:
"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה -בית-דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות ..., ברס הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית."
בעניין אל-עוקבי אף נקבע שאין הכרח שתהיה חפיפה בין שתי התובענות, בעמוד 1481:
"לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית."
שאלה של עיכוב ההליכים היא שאלה שתעלה כאשר מתנהל הליך מקביל ותהיה בשיקול דעתה של ערכאה אשר תביא בחשבון שיקולים של יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חיסכון במשאבי ומן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב (ר' רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר קפלן, תק-על 12002). ניתן לסכם את העקרונות העומדים ביסוד שיקולים אלה כפי שעמד על כך בית המשפט העליון בעניין אל-עוקבי, בעמוד 483א -
"הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט".
שיקולים אלה אף הנחו את רשם סימני המסחר לא פעל בשאלת עיכוב הליכים (ר' בקשות למחיקה ותיקון סימן מסחר 161894 - בקשה לעיכוב הליכי, /11.6 [נמט6) סומס)ח ה נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ ואת', (פורסס באתר רשות הפטנטים, 25.8.2005) (להלן: "עניין קוניאל"); התנגדות לרישום סימן מסחר 138568 ובקשה לביטול סימן מסחר 4 - בקשה לעיכוב הליכי התנגדות, 5.8 05א 11-81 180005 נ' מילניוס מרקטינג- אינטרטרייד (1999) בע"מ, (פורסס באתר רשות הפטנטים, 30.8.2005); התנגדות לרישום סימני מסחר 244662, 244663 - בקשה לעיכוב הליכי התנגדות, זרמון דידיבי בע"מ, זרמון גולדמן בע"מ נ' דלתא גליל תעשיות בע"מ, (פורסס באתר רשות הפטנטים, 4.2.2014)).
בענייננו, בהליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי ושהחל קודם לתחילת ההליך בפני רשם סימני המסחר, אין שאלת הכשירות לרישום השאלה הבלעדית ומועלות שס מחלוקות נוספות ומכוחן אף עילות נוספות ובהן - גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, תחרות בלתי הוגנת והטעיית הצרכן. מכאן שבדומה לעניין קוניאל, רחבה וכוללת את הסוגיה שתידון בפני בית המשפט המחוזי רחבה וכוללת את הסוגיה שתידון בפני רשם סימני המסחר במקרה זה כמו גס עניינים נוספים.
6. במצב הדברים הנוכחי בו בית המשפט המחוזי לא מנע עצמו מלדון בסוגיה אשר בסמכותו הייחודית של רשם סימני המסחר, המשך בירורו של הליך המחיקה יביא לכפל דיון בסוגיית הכשירות לרישום ואף לחשש לתוצאות סותרות. בנוסף, משהחל הדיון בפני בית המשפט טרס הגשת בקשת המחיקה לרשם סימני המסחר הרי שאין להעניק יתרון דיוני למבקשי המחיקה אשר למעשה בחרו שלא להתנגד לרישום של הסימנים בטרס רישום וביקשו את מחיקתם רק בתגובה להתחלת התובענה בבית המשפט המחוזי.
7 אמנם, כללי מעשה בי דין בתובענה המתנהלת בבית המשפט המחוזי לא יחולו לגבי המבקשת 3 דכאן שאינה צד לתובענה שם. אך אין ההליכים הנוגעים לכשירות רישומו של סימן מסחר מסתכם בתוצאות המצומצמות לצדדים המתדיינים. הכרעת רשם סימני המסחר בבקשת מחיקה (לפי סעיף 39 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972) או צו בית משפט לתיקון הפנקס (לפי סעיף 40 לפקודה) מביאות ממילא להשפעה כלפי כולו בדמות הפנקס המתוקן. מכאן שאף אם לא הייתה המבקשת 3 צד לבקשת המחיקה הרי שהייתה מושפעת באותו האופן מתוצאת ההליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי לעניין שאלת כשירות סימני המסחר. מבקשות המחיקה אמנם הצביעו על העדר זהות הצדדים בין ההליכים, אך נראה כי גם בשקלול אינטרסים היכולים לעמוד למבקשת 3 (לגביהם לא פרטו מבקשות המחיקה דבר מה נוסף) מאזן הנוחות יטה לטובת עיכוב הליך המחיקה בפני רשם סימני המסחר.
8 לאור האמור לעיל בקשת עיכוב ההליך מתקבלת. הצדדים יעדכנו את הרשם בדבר תוצאותיו החלוטות של ההליך בבית המשפט המחוזי.
9 הוצאות בקשה זו יבואו בחשבון ההליך העיקרי ככל שיוכרע על ידי הרשם בסופו של דבר.
אסא קלינג
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ניתן בירושליס ביום כ"ח אדר ב, תשע"ד