בקשה לביטול פטנט (בקשה להפקדת ערובה)

ההחלטה:

בקשה לביטול פטנט (בקשה להפקדת ערובה) מבקשי הביטול 1. צח רז (המשיבים בהליך זה): 2. צח מעוז מזגנים בע"מ ע"י ב"כ משרד פרל בעל הפטנט 1. משה לביא ובעלת רישום בפטנט 2. שחקיס טכנולוגיות רב חבל בע"מ (המבקשים בהליך זה): ע"י ב"כ פרל כהן צדק לצר ברצ

החלטה

בפני בקשה להפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מ-250,000 ₪, אשר נתבקשה ביוס 26.6.2014 מטעמי מר משה לביא ושחקיס טכנולוגיות רב חבל בע"מ (להלן: "המבקשים"), במסגרת הליך לביטול פטנט מספר 157035 בו פתחו מבקשי הביטול מר צח (להלן: "המשיב 1") וחברת צח מעוז מזגנים בע"מ (להלן: "המשיבה 2") (המשיב 1 והמשיבה 2 , להלן: "המשיבים").

עיקר טענות הצדדים

המבקשים הגישו את בקשתם לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה בטענה כי מצבם הכלכלי של האחרונים רעוע ולכן יש חשש כי לא יוכלו לעמוד בתשלום הוצאותיהם של המבקשים, ככל שאלה יושתו על המשיבים. עוד טענות המבקשים, כי בהיותה חברה בערבון מוגבל ולאור הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999, מוטל על המשיבה 2 הנטל להוכיח כי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה, כאשר אי-חיובה בהפקדת ערובה יהיה החריג.

המבקשים טוענים כי המשיבה 2 היא חברה בבעלות אביו של המשיב 1, אליה הועברו נכסי חברה של צח-עוז בע"מ אשר כנגדה התנהל הליך בבית המשפט המחוזי על הפרת פטנט של

המבקשים. המבקשים מציינים שבמסגרת אותו ההליך הוסכם כי חברת צח-עוז תשלם פיצוי בסך 50,000%, אולם זו לא עמדה בכך.

בנוסף טענות המבקשים, כי קיימים שבעה שעבודים שונים על נכסיה של המשיבה 2. לתמיכה בטענתם זו הגישו העתק דו"ח מרשם החברות אודות המשיבה 2.

לטענת המבקשים מאחר שסיכויי קבלת הבקשה לביטול פטנט כסיות יש להורות על הפקדת ערובה להבטחת החזר הוצאותיהם של המבקשים, לרבות המשיב 1, אף מכוח תקנה

9 א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). לתמיכה בטענותיהם האמורות צירפו המבקשים את תצהירו של בעל הפטנט מר משה לביא.

מנגד, טענות המשיבים כי הבקשה להפקדת ערובה הוגשה בחוסר סיס לב ובמטרה להכביד על ההליכים, וכי סכומי הערובה המבוקש גבוה. עוד סבורים המשיבים, כי אין את מקובל להשתי על מבקשי ביטול פטנט הפקדת ערובה.

לכך המשיבים מוסיפים וטענות כי המשיב 1 אינו עונה על הגדרת "תובע" כמשמעותה לפי תקנה 519(א) לתקסד"א, משום של שיטתו, המשיב 1 אינו אדם המבקש להוציא דבר מחברו ואין לראות בתובענה בפני רשם הפטנטים לביטול פטנט, כתובענה רגילה בה מבקש אדם להוציא דבר מה מחברו. עוד טענות המשיבים כי אין הוראת סעיף 353א' לחוק החברות חלה לגבי המשיב 1 משום שאינו חברה בע"מ.

זאת ועוד, טענות המשיבים כי המשיבה 2 עומדת בתשלום חובותיה ולא מתקיימים נגדה הליכי כינוס או בקשות להקפאת הליכים, וכי אין חשש כי לא תוכל לעמוד בתשלום הוצאות ככל שכאלה יושתו עליה. ואת ועוד, טענות המשיבים כי סיכויי בקשת ביטול הפטנט להתקבל גבוהים. לתמיכה באמור לעיל הביאו המשיבים בתשובתם את תצהירו של המבקש

המשיבים גם טענות כי התנהלותו של אביו של המשיב 1 במסגרת הליכים קודמים אינה צריכה להשפיע על הליך זה, שכן הוא אינו נמנה בין הצדדים להליך דנן.

המבקשים השיבו לדבריהם אלה, וטענו כי המשיבים לא הביאו בדבריהם נתונים כספיים המעידים על יכולת כלכלית. בנוסף, טענו המבקשים כי טענת המשיבים כי המשיב 1 אינו עונה על הגדרת "המוציא דבר מחברו" שגויה משום שזה מבקש ליטול מהמבקשים את זכותם הקניינית - קרי, הפטנט.

דיון

1. סמכותו של רשם הפטנטים להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הליך נדונה והוכרעה במספר לא מבוטל של מקרים (ר' למשל, התנגדות לבקשת פטנט 154720 (בקשה להפקדת ערובה לתשלום הוצאות), אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (2009) (להלן: "עניין אורבוטק"); בקשה לביטול פטנט 159158 (בקשה למחיקת ראיות, בקשה להגשת ראיות נוספות ובקשה להפקדת ערובה), מייקל הנדסה בע"מ נ' הידרו לוק בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (2013)). כך הדבר גם במסגרת ההליכים בפני רשם סימני המסחר (ר' למשל, התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 151486, 151487 (בקשה למתן ערובה

לתשלום הוצאות) :1%6 .00 8 0218011 6קקטז) וש2) נ' מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (2008)).

2. בענייננו המבקשים מסכימים את בקשתם על הוראת סעיף 353א לחוק החברות הקובעת כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ודשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אס כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

וכן על תקנה 519(א) לתקסד"א הקובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נדאה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

3. עניין הפעלת סעיף 353א' לחוק החברות נדון ב-רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, פורסם בנבו (2009), שנקבעו התנאים והמבחנים המנחים שיש להפעיל בוא בית המשפט לבחון בקשה להפקדת ערובה:

" מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

החברה בערובה, אס לאו (דאו: פדשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטוד הוא החד:ג."

מכאן שבהליכים בפני בית המשפט נתונה חזקה הניתנת לסתירה לפיה חברה בערבון מוגבל חייבת בהפקדת ערובה (ר' גם: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נ' מרדכי (מוטי) זיסר ואח', פורסם בנבו (2008) (להלן: "עניין אואזיס") ; רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, 23.5.2011)).

כבר נקבע שאין טעם לחרוג מכללים אלה גם בהליכים בפני רשם הפטנטים וסימני המסחר (ר' עניין אורבוטק). איני מוצא באמת בטענת המשיבים כי לא נהוג להשתי על מבקשי ביטול פטנט הפקדת ערובה. עניינו של הליך הפקדת ערובה הוא להבטיח החזר הוצאותיהם של נתבע אשר נגרר להליך בעל כורחו, אלא שבו לא תיפגע זכות הגישה של התובע לערכאה שיפוטיות על מנת למצות את זכותו. לא כל שכן כך הוא הדבר בהליך ביטולו של פטנט שניתן, בו מבוקש ביטולה של זכויות שנרשמה וניהולו של ההליך אינו אמור להשפיע על המשפטית עד תומו (ר' התנגדות לבקשה לרישום פטנט 127833, טבע תעשיות פרמצבטיות

בע"מ נ' 1.3201'3101166 120011, פורסם בנבו (2007)). כידוע, נטל ההוכחה בהליך מונח

על כתפיו של מבקש הביטול (ר' למשל, התנגדות לבקשת פטנט 126899, 166% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (2005), בפסקא 15 להחלטה). אם יש מקום להשתי הפקדת ערובה להבטחת הוצאות על הטוען כנגד חברו בבית המשפט, הרי ספק אם יש מקום לטעון כנגד הפקדתה על ידי מי שטוען נגד זכויות שקובלה ונרשמח כלפי כולי עלמא במרשם.

בכל מקרה יש לבחון אם בטענות ובראיות המשיבים שהוגשו לעניין הפקדת הערובה יש כדי להצדיק חריג לכלל ולהימנע מהשתתה.

הוראות סעיף 353א' לחוק החברות אינן חלות על המשיב 1 אשר אינו תאגיד אלא אדם פרטי. על כן, בדיון סביב הפקדת הערובה לפי סעיף זה אתייחס למשיבה 2.

המבקשים הביאו בנספח ד' לתצהירו של מר לביא העתק דו"ח מרשם החברות מיוס 4 אודות המשיבה 2. בדו"ח מופיעים שבעה שעבודים תקפים, המשיבים לא סתרו את האמור בדו"ח. מאידך, המשיבה 2 לא הביאה כל אסמכתאות מהן ניתן ללמוד על מצב כלכלי שפיר או העדר השפעת השעבודים הללו על פעילותה הכלכלית כנדרש בהליך מעין זה. משלא עשתה כן, לא הרימה את הנטל להוכחת היות המקרה שבפנינו חריג לכלל לפיו יש

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

להשתי הפקדת ערובה על חברה. ודוק, לעניין זה איני נותן משקל לשאלת התנהלות בעלי מניות כאלה או אחריות של המשיבה 2 והתנהלותם בהליכים אחרים.

9. באשר לטענה כי אין לחייב את המשיב 1 בהפקדת ערובה, אולם אין לחייבו בהפקדת ערובה מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, אלא תקנה 519(א) לתקסד"א נועדה למקרים כגון דא, קרי, הפקדת ערובה על ידי תובע בשר ודם (לעניין השיקולים להפקדת ערובה על ידי אדם בשר ודם נדון ר' עניין אואזיס בפסקא 7). בענייננו, לא הובאה טענה קונקרטית באשר למצבו הכלכלי של המשיב 1 ומכאן שעל פניו איני מוצא להידרש לטענות לגביו אם היה על המבקשים לשכנע.

0. לפיכך, אני מוצא שיש להפקיד ערובה על המשיבה 2 בלבד. גובה סכומי תיקבע על פי סיכויי ההליך והסתברות ההוצאות שייתכן ויידרשו למבקשים בצד השפעתה האפשרית של הפקדת הערובה על מניעת הגישה לערכאות. אין המבקשים מסבירים את שיעורו של סכומי הערובה הנדרש. בכך למעשה מותירים את קביעתו לדרך האומדנה.

1. על כן, בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים להכרעה בבקשה להפקדת ערובה ובנסיבות העניין שלפני, הריני מורה כי על המשיבה 2 להפקיד בתוך 20 ימים ערבון צד שלישי מטעמו של מנהל או בעל מניות של המשיבה 2 בסך של 50,000 ₪ כערובה לכיסוי הוצאות המבקשים בהליך זה.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום ‏ ט' אלול, תשע"ד 4 ספטמבר, 2014

סימוכין: 83 "5"