בקשה לביטול סימן מסחר 22204

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לביטול סימן מסחר 22204

מבקשת הביטול: 530

ע"י ב"כ: אלן שנקמאן, עו"ד

בעלת הסימן: 6 0110106 /\ 5065000166 1655עבק. ע"י ב"כ: בלום, גדור פריימן ושות', עו"ד

1. בפני בקשה לביטול הרישום של סימן מסחר מספר 232314 "117 - 520717" (להלן: "סימן המסחר" או "הסימן"), ע"ש 186 ,010166//\ 500500766 1655ץ28 (להלן: "בעלת הסימן") עבור דברי הנעלה; הכל נכלל בסוג 25.

2 סימן המסחר הוגש לרישום ביוס 24.8.2010. הסימן קובע ופורסם להתנגדויות הציבור ביוס ומשלא הוגשו התנגדויות לרישום נרשם הסימן בפנקס ביוס 11.7.2011.

3 ביוס 22.9.2019 הגישה חברת 6ח1 ,שְחססט53 (להלן: "מבקשת הביטול" או "המבקשת'"), בקשה לביטול סימן המסחר (להלן: "בקשת הביטול" או "הבקשה"), בעילה של "העדר שימוש" הקבועה בסעיף 41 (א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"). המבקשת טוענת כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר לגבי טובין כלשהם במהלך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

4. על פי הוראות תקנה 37 לתקנות סימני מסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), אולם רצתה בעלת הסימן לחלוק על בקשת הביטול, היו בידיה תוך חודש להגיש הודעה שכנגד בכתב. בעלת הסימן לא הגישה כתב טענות כאמור. בנסיבות אלה נשלחה למבקשת הביטול ביוס 9, הודעה בהתאם לתקנה 71א(א) לתקנות להגיש ראיותיה. לפיכך ביוס 0 הגישה מבקשת הביטול את ראיותיה. הראיות כללו את תצהירו של מר בנימין מזר חוקר פרטי ובעליס של חברת חקירות.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ביוס 20.2.2020 הודיעה המבקשת כי היא מוותרת על וכי לא תוכלה להשמיע טענות בע"פ ומבקשת כי תינתן החלטה בבקשתה על יסוד המסמכים שהוגשו על ידה בהליך הביטול.

דיון והכרעה סעיף 41 (א) לפקודה קובע כדלקמן:

"41.(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן

מסחר על יסוד הנימוק, שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."

על פי הוראות סעיף 41 (א) לפקודה, יבוטל רישומו של סימן אם יוכח כי לא נעשה בו שימוש בקשר עם הטובין שלגביהם הוא רשום, במשך שלוש השנים שקדמו למועד בו הוגשה בקשת הביטול. בענייננו, התקופה הקובעת לפי סעיף 41 (א) הנ"ל היא בין התאריכים 22.9.2016 ועד ליוס 22.9.2019 המועד בו הוגשה בקשת הביטול (להלן: "התקופה הקובעת").

במסגרת בקשה לביטול סימן מסחר על פי סעיף 41 לפקודה, על היושב בדין לבחון שלוש שאלות (כדברי כבוד השופט ויתקון פסקה 2, בבג"צ 302/74 615085ש2) פרמינגר (פורסם בנבו, 6.1.1975) : "השאלה הראשונה היא, אם היה או לא היה שימוש בסימן במשך התקופה הרלבנטית. אם לא היה, כי אז השאלה השנייה היא, אם היו או לא היו נסיבות מיוחדות במסחר, שבולן אי אפשר היה להשתמש בסימן. ואם לא היו נסיבות

כאלו, כי אז השאלה השלישית היא, אף על פי כן על הרשם להשתמש בשיקול דעתו שלא למחוק את הסימן".

(ראו פסקה 5 ב- ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' ךסש +)-תתאת1:501 607 ג זט אזתמ\/ עפט)אטפז זא זע (פורסם בנבו, 11.3.2007)).

בענייננו, מאת מבקשת הביטול הוגש תצהירו של מר בנימין מזר חוקר פרטי אשר פעל במספר מישורים על מנת לבסס את טענת מבקשת הביטול כי לא נעשה שימוש בסימן בתקופה הקובעת. ראשית הובאו עדויות כי פעילות הרשת 1.55צ2, המשווקת את הנעלים הנושאות את הסימן נושא בקשת הביטול, הופסקה בישראל כבר בשנת 2014 כשנתיים

לפני התקופה הקובעת. בנוסף נסקרה המדיה הרלבנטית, נעשו פניות לזכייניס להנהלת הקניונים וכן ביקוריס בנקודות מכירה שונות.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

על מבקשת הביטול היה להוכיח בראיותיה עובדה שלילית (העדר שימוש בסימן רישומו במשך שלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול). עובדה שלילית מטבעה קשה יותר להוכחה מעובדה חיובית, יחד עם זאת הצליחה מבקשת הביטול בראיותיה להריס את הנטל הרוב בפתחה. מבקשת הביטול הניחה ראיות מספקות לטענותיה, ומכאן יעבור נטל הבאת הראיות אל בעלת הסימן. (ראו פסקה 6 ב- בג"ץ 296/86 1008660 816שזסס/ן

8. נ' 6ם1 15דזס]/ כז[ווק (פורסס בנבו, 4.2.1987)).

בעלת הסימן לא השיבה לכל פנייה בהליך דנו ולא הגישה ואף מסמך או ראיה אחרת אשר יש בה כדי לסתור את טענות מבקשת הביטול. אין שמץ של ראיה כי בעלת הסימן עשתה שימוש בסימן האמור בשלוש השנים שקדמו לפתיחת ההליך שבפניי, ואף לא הובאו בפני ראיות על נסיבות מיוחדות במסחר, שבגללן אי אפשר היה להשתמש בסימן.

לאור האמור ובשיקול להתנהלותה של בעלת הסימן בהליך דנו אני מקבלת את טענת מבקשת הביטול בדבר אי השימוש מצד בעלת הסימן ומורה על מחיקת רישום הסימן נושא ההליך מן הפנקס.

בעלת הסימן תישא בהוצאות מבקשת הביטול ושכר טרחת עורכי דינה בסך של 8,000 ש"ת תוך שבועייס מיוס מתן החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליים ביוס ב' אדר, תש"פ

סימוכין:

7 פברואר 2020