בקשה לביטול מדגם 53151 (בקשה לפסיקת הוצאות)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול מדגם 53151 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשת הביטול: סילבר הונג קונג ישראל בע"מ ע"י ב"כ אור חוף טכנולוגיות וקניין רוחני

בעלת המדגם: סהל אלובין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד מיכל סגל ארנולד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לפסיקת הוצאות ריאליות המתבקשות, על ידי מבקשת הביטול חברת סילבר הונג קונג ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת").

2. בקשת הביטול הוגשה על ידי המבקשת ביוס 10.8.2014. בכתבי טענותיה בעלת המדגם דחתה את הטענות שעמדו ביסוד בקשת הביטול. במקביל להליך בקשת הביטול בפני רשם המדגמים התנהלה תובענה בפני בית המשפט המחוזי חיפה במסגרת ת"א 21470-03-14 ס.ה.ל אלובין בע"מ נ' אקסטל בע"מ אשר בהחלטתו שניתנה ביוס 29.12.2015, בטרס שמיעתה של בקשת הביטול בפני, הורה בית המשפט על מחיקת המדגם.

3 להשלמת התמונה יוער שבעלת המדגם הגישה בקשה בפני לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט האמורה. בהחלטתי מיוס 27.1.2016 נדחתה בקשה זו ונתתי הוראה על פרסוס דבר ביטול המדגם ביומן המדגמים.

4. בשלב זה הונחה בפני הבקשה לפסיקת ההוצאות דנן בגין ניהולו של ההליך במסגרתו הוגשו כתבי טענות והושלמה הגשת ראיות לרבות ראיות בתשובה מטעמ מבקשת הביטול.

5 בתמיכה לבקשת הוצאותיה, צירפה המבקשת את תצהירו של מר רועי ויטוריו ארביב המשמש כמנכ"ל המבקשת, סילבר הונג קונג בע"מ. לתצהיר זה צורף פירוט חיוב שעות לפי חודש. פירוט זה נערך לצורך הבקשה דנן ונעדר פרטים. כך גם צורפו העתקי חשבונות בגין תשלום אגרות.

6. בבקשתה לפסיקת ההוצאות ציינה המבקשת את דבר קיום מס של חשבונות אותס באפשרותה להציג אשר מטעמי סודיות לא צירפה באותו הזמן. בהחלטתי מיוס 20.4.2016 התרתי

למבקשת להוסיף ולצרף עותקי חשבונות רלבנטיים. באותה החלטה נקבע גם כי אי צירוף החשבונות לכתחילה יובא בחשבון ההכרעה בבקשה לפסיקת ההוצאות.

ביוס 10.05.2016 צירפה המבקשת את החשבונות האמור באמצעות תצהיר מנהלה של המבקשת. בחשבונות אלה פורטו שרותי הייעוץ שניתנו על ידי באי כוחה, הפעולות אשר ביצעו כל אחד מבאי כוחה בתאריך נתון ומשך זמן שנדרש לטיפול בכל פעולה.

הסכום המבוקש חיוב על סך 35,567.5 % (דולר ארה"ב) שכ- 140,670 ₪, בגין שכ"ט עבור 5 שעות עבודה של עורך דין בכיר, ו-185.75 שעות עבודה של עורכת דין במשרד באותו המבקשת; נתבקש סך 832 ₪ בגין אגרות בקשר עם ההליך (לגבי רכיב וצורפו קבלות לכתחילה); וכן, סך 1,500 ₪ בגין הוצאות נוספות לגביהן לא הוצגו חשבונות לכתחילה.

נימוקי המבקשת לבקשה לפסיקת ההוצאות

לטעמה של המבקשת ההוצאות המבוקשות תואמות את השלב של הגשת ראיות אליו הגיע ההליך.

לטענת המבקשת הליך הביטול נכפה עליה. לדבריה הגישה את ההליך בעקבות איומיה של חברת אלובין לתביעה על הפרת המדגם. לטעמה של המבקשת, משבסופו של יוס התבררו איומיה של אלובין כטענות סרק הרי שיש לבוא עמה חשבון על התנהלותה.

המבקשת מוסיפה שהמבקשת נהגה בחוסר תום לב בכך שהסתירה מידע לעניין פונקציונאליות המדגם בעת הגשתו לרישום - דבר אשר לטעמה הביא בסופו של דבר למחיקתו על ידי בית המשפט.

כך גם מדגישה המבקשת שהמשיבה לא עדכנה אותה בהליך המקביל שהתקיים באותו הזמן בבית המשפט על אותו עניין. המבקשת אינה מכחישה שאכן עיינה בתיק התובענה שהתנהל בבית המשפט ואולם מדגישה כי המשיבה עשתה כל שביכולתה בכדי למנוע מהמבקשת פרטים אודות ההליך המקביל שהתקיים בבית המשפט המחוזי.

תגובת המשיבה לפסיקת ההוצאות

המשיבה טוענת כי בפועל התבססה המבקשת בכתבי טענותיה וראיותיה על ההליך המקביל שהתנהל בבית המשפט שהיא אינה צד בו. לדברי המשיבה ניתן למבקשת אישור על ידי כבוד השופטת ר. למלשטריך- לטר לעיין במסמכים שבתיק המקביל ובכך חסכה המבקשת עצמה בכך שלמדה מתיק התובענה שהתנהלה בפני בית המשפט המחוזי.

דיון

לטעמה של המשיבה יש להביא בחשבון ההוצאות שהתיק הסתכם בהגשת הראיות ושבפועל לא נשמע בפני הרשם.

לגופן של ההוצאות טוענת המשיבה כי עיון בחומרים שהגישה המבקשת מראה כי מדובר ברשימה רנדומלית של שמות וכמויות שעות ללא ציון נושאי העבודה או מהות העבודה שסופקה. לשיטת המשיבה מדובר בסכומים מופרזים.

באשר לחשבונות שהוגשו במאוחר טענה המשיבה כי החשבונות שהופקו רשם על של חברת וי. מטאל בע"מ ולא על של המבקשת. לטעמה לא בוסס קשר בין שתי החברות. בנוסף טענה המשיבה כי לא ניתן לקשור בין החשבוניות שצורפו לבין הפעולות שבגינו ניתנו.

גם שלאחר החלפת החשבונות הנוספים ביקשה המבקשת זכות תגובה נוספת על מנת להשיב לטענה האחרונה באשר לזהות החברה המצויינת בחשבונות שהוגשו בסופו של דבר. הטענה שרצתה להוסיף ולבסס היתה שמדובר בשתי חברות בבעלות מלאה ובניהול בלעדי של מר רועי ארביב וביחסים המוסדרים בין החברות, המאפשרות לחברת וי. מטאל בע"מ לשלם את שכר הטרחה בשמה של מבקשת הביטול. איני מוצא שבשלב דיוני מאוחר זה יש מקום לאפשר הגשת תגובה נוספת מטעמ המבקשת לאחר שניתנו לה כבר מספר הזדמנויות להגיש בקשתה לפסיקת ההוצאות כדבעי.

הסמכות המסורה לרשם המדגמים לפסוק הוצאות בהליכי מדגמים מופיעה בסעיף 46 לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1926 (להלן: "הפקודה"), כדלקמן:

"בכל הליך משפטי המובא לפני הרשם עפ"י פקודה זו תהא לו לרשם הסמכות לצוות לפסוק לאחד הצדדים במשפט את ההוצאות שימצאן סבירות ולהורות מי מן הצדדים ישלם את ההוצאות וכיצד תשולמנה."

בפסיקה נקבע כי ככלל יש לפסוק לבעל דין שזכה בדינו בהליך, פסיקת הוצאות ריאליות. ואולם לבית המשפט נתונה הסמכות להפעיל שיקול דעת לבחון את ההוצאות הנדרשות, ולבדוק אם מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. גם נקבע כי ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא - משרד התעשייה והמסחר, פורסם בנבו 30.6.2005 (להלן: "עניין תנובה"), בפסקא 19 לפסק הדין). עקרונות אלה הוחלו בשורה ארוכה של

החלטות רשם הפטנטים ורשם סימני המסחר ותהא זו מדיניות רצויה להחיל גם בהליכי בפני רשם המדגמים.

כמו כן נקבע כי בפסיקת הוצאות ריאליות, על המבקש להציג לבית המשפט הוכחות להוצאות הנטענות על ידו, הוכחת שיעור ההוצאות בפועל למשל על דרך של הגשת שכר טרחה, הצגת חשבוניות, או פירוט העבודה שהושקעה בהליך (ר' עניין תנובה, פסקא 25 לפסק הדין). כאמור, בענייננו, בסופו של דבר הראתה המבקשת פירוט שעות עבודה שהושקעו בתיק. זאת שבשהתעוררה שאלה באשר לזהות הנושא בתשלומים והאס המבקשת היא זו שיצאה בחסר אותו יש להשיב כתוצאה מניהולו של ההליך.

לעומת מאמצי המבקשת לבסס הוצאותיה בפועל עומד על המשיבה הנטל לשלילתן. זאת שננקבע בעניין תנובה, בפסקא 25 לפסק הדין:

"משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד - שהפסיד במשפטו - להואות מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש, בשים לב

לסבירות ההוצאות, הכרחיותן ומידתיותן. "

כאמור, בפי המשיבה טענה לפיה, לא היה צורך למעשה מצד המבקשת בהשקעת השעות הרבות שהושקעו בניהול התיק מאחר שיכלה ליהנות מכתבי הטענות והחומרים שהוגשו בהליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי. המשיבה לא תמכה טענה זו בהסבר ולא כל שכן בראיות שהיה בהס להדגים את העניינים בהס לכאורה חסכה המבקשת משאבים. הטענה הועלתה באופן כללי ודי בכך כדי לדחותה. יתרה מזאת, עיון בחומרים שהוגשו בפועל מגלה שעל פניהם נראה שדרשו מלאכה לא מבוטלת.

בנוסף, ככל שהיו בפני המבקשת חומרים מההליך המקביל הרי שלא יכולו לבוא במקום כתבי הטענות והראיות שבפועל הוגשו בפניי.

אין בפי המשיבה טענות קונקרטיות כנגד פירוט הפעולות שבסופו של דבר הוצגו על ידי המבקשת. כך גם עיון בפירוט אינו מגלה חריגה בלתי סבירה או בלתי מידתית מפעולות שהיו דרושות להליך הביטול.

בפי המשיבה טענה לפיה לא היה מקום להגיש את בקשת הביטול כלל, מאחר שבסופו של יוס התיק לא התברר בפני. קשה לקבל טענה ואת מקום בו למעשה הסעד שנתבקש על ידי מבקשת הביטול הושג. הישג זה הנו אף תוצאה של התובענה שהתבררה בפני בית המשפט המחוזי בגין פעולותיו של בעל דיו אחר אך לאור תוצאת הדברים הנוכחית קשה לקבל כי בקשת הביטול היתה בגדר הליך סרק.

לאור האמור ניכר שיש מקום לפסוק למבקשת הוצאות ריאליות. ואף גם זאת עומדיס בפני הקשייסה פר התנהלותה של המבקשת עצמה אשר עשתה דין לעצמה ולא הגישה לכתחילה את הפירוט הנדרש לביסוס בקשתה לפסיקת הוצאות. כאמור, המבקשת גם הותירה תלויה ועומדת שאלת זהות הגורם אשר שם מופיע על חיוב החשבונות שהציגה המבקשת בקשר עם ההליך דנן. ואף המבקשת ביקשה להוסיף ולפרט לעניין גה אך כאמור לא מצאתי לאפשר לה להוסיף ולפרט בשלב מאוחר זה. אני מוצא שיש בהתנהגות זו של המבקשת - לעניין הימשכות הבקשה לפסיקת הוצאות כמו גם הגשת חשבוניות שאינן מנומקות - גם אותו יש להביא בחשבון קביעת שיעור ההוצאות (השוו תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האורתי, תשמ"ד-1984 שם ניתנת לבית המשפט האפשרות להביא בחשבון את התנהגות הצדדים).

בהתחשב בכל האמור לעיל, בהתחשב בזכייתה בפועל של המבקשת בדין, לאור טיב והיקף כתבי הטענות והראיות שהוגשו בפועל, כמו גם בהתחשב בהתנהלותה של המבקשת בבקשה דנן, הריני פוסק לטובת המבקשת הוצאות משפט בסך 832 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 0 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים לאחר החלטה זו ולאחר מכן ישאו ריבית והצמדה כדין.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ח תמוז, תשע"ו

3 אוגוסט, 2016

סימוכין: 0 "5"