בענין סימן שירות

ההחלטה:

בענין סימן שירות

בעל הסימן: אהרון קולודנר

1. ביום 16 בינואר 1981 נרשם בפנקס סימן השירות מס' 45752 (להלן - הסימן) ע"ש אהרון קולודנר. (להלן - בעל הסימן).

2. הסימן, אשר בסוג 81, מתייחס ל"הוצאה לאור של דברי פרסום, ספרים, עלונים, תקופונים והדרכה בכתיבה, עריכה והוצאה לאור". 3. רישומו של הסימן הינו בתוקף החל מיום 3 באפריל 1978.

ביום 5 באוגוסט 1991 הוגשה בקשה לביטול רישומו של הסימן על (להלן - מבקשי הביטול).

5. ביום 24 בפברואר 1992 הגיש בעל הסימן בקשה להגביל את פרטת השירותים ל- "הוצאה לאור של ספרים וחוברות במקצועות טכניים; הדרכה בכתיבה ובעריכה למהנדסים, מדענים וטכנאים".

באותו תאריך הוגשה על ידי בעל הסימן "בקשה לרישום ויתור ובקשה שתירשם בפנקס הודעה על תרגומו באנגלית כדלקמן:

"רישום סימן מסחר זה לא יקנה זכות לשימוש ייחודי במילים "גשר" או "ה הס". א. אינני רואה כל בעיה מלהרשות לבעל הסימן להגביל את פרטת השירותים כמבוקש, וזאת בהתאם לסעיף 3(36) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה) הקובע כדלקמן: א. "הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה - (3) למחוק טובין או סוגי טובין מאלה שלגביהם נרשם סימן המסחר".

ב. סעיף 2 לפקודה קובע כדלהלן: "הוראות פקודה זו החלות על סימני מסחר יחולו על סימני שירות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו "סימן מסחר" - אף סימן שירות במשמע, ו"סובין" - אף שירות במשמע, והוא כשאינו הוראה אחרת לעניין זה".

ג. לאור הוראות סעיפי הפקודה הנ"ל רשאי בעל הסימן לבקש מהרשם שהוא יגביל את פרטת השירותים וזאת מכוח העובדה התחיקתית, מאחר ופרטת השירות בענינו תבוא במקום המילים "טובין או סוגי טובין" אשר בסעיף 3(36) לפקודה.

ד. הרשות להגביל את פרטת השירות כאמור ניתנת בזה אפוא.

7 א. באשר לבקשה לויתור הנ"ל נטען כי בהתאם לסעיף 37(א) רשאי בעל הסימן לבקש רישום בפנקס באשר להסתלקות שלו לגבי סימן רשום או חלק ממנו.

טענה זו אינה מקובלת עלי מפני שעפ"י הוראות סעיף 37(א) לפקודה בעל הסימן "רשאי לבקש מהרשם, בדרך שנקבעה, רשות להוסיף על סימן מסחר (קרי: סימן "שירות") או לשנותו, באופן שלא תהיה פגיעה ממשית בזהותו" (הדגמה שלי: מ.א.). אינני מסכים שמתן הודעת ההסתלקות מהווה "שינוי" הסימן כי למעשה הסימן הרשום נשאר כפי שהוא, אפילו לאחר שבעל הסימן מסתלק מחלק ממנו.

נטען גם כי טעיף 21(א) לפקודה מסמיך את בעל הסימן לבקש רישום הסתלקות.

טענה זו אף היא אינה מקובלת עלי, סעיף 21(א) הנ"ל אומר במפורש שאם "היה סימן מסחר (קרי: סימן "שירות") מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראו הרשם או בית המשפט העליון שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאים הם, בבואם להחליט אם ירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוף, לדעתם, לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום" (הדגשה שלי: מ.א.).

הסעיף הנ"ל בא להסמיך אך ורק את הרשם ואת בית המשפט העליון לדרוש מבעל הסימן שהוא יוותר על הזכות לשימוש ייחודי בסימן מסוים או בחלק הימנו, אולם לשון הסעיף מציינת באופן די ברור שהוא אינו מסמיך את בעל הסימן לעשות כן מרצונו.

9. א. נטען כי בהתאם לסעיף 4(36) לפקודה בעל הסימן רשא לבקש רישומה של הסתלקות באשר לסימן או חלק ממנו. הסעיף הנ"ל קובע כדלהלן: "הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה - (8) לרשום לגבי סימן המסחר ויתור או תזכורת שאינה מרחיבה בשום פנים את הזכויות הנובעות מרישומו הקיים". (הדגשה של: מ.א.).

ב. כידוע, הוראות הפקודה מבוססות על החוק הבריטי משנת 1938. לחוק הנ"ל, בדומה לסעיף 6) לפקודה, קובע כדלקמן:

ג. סעיף 5(36) לפקודה מסמיך את בעל הסימן הרשום לבקש ביטול רישומו של סימן מסחרי בפנקס. בדומה לכך ננקב בסעיף 1(38) (6) לחוק הבריטי הנ"ל שבעל הסימן הרשום רשא לבקש מהרשם -

אין לי שמצ של ספק שהן בחוק הבריטי והן בפקודה המחוקק מבדיל בין המושג "ויתור" הנמצא בסעיף 4(36) לפקודה (סעיף 1(34) (6) בחוק הבריטי) לבין המושג "מחיקה" אשר בסעיף 5(36) לפקודה (סעיף 1(3%) (6) לחוק הבריטי הנ"ל), ההבדל הנ"ל בין שני המושגים מתבסא גם בספר: "פסתפא", מהדורה 11 מאת תצטסת (1938). שם המחברים המלומדים מבדילים באופן ברור לחלוטין בין המושג ויתור מטעם בעל הסימן הרשום לבין המושג ביטול עפ"י בקשת בעל הסימן הרשום (ראה טעיף 9-05 בעמוד 1 וסעיף 11-82 בעמוד 198-197 בספר המוזכר לעיל).

אני סבור שההבדל המשפטי בין שני המושגים האמורים הוא כי בעוד שהמושג "ביטול" מתייחס לביטול רישומו של סימן המסחר בפנקס כאילו שהרישום לא היה קיים מלכתחילה, המושג "ויתור" מצביע על ויתורו של הזכות הבלעדית בסימן-רשום. אב חלק הימנו - זכות הניתנת לבעל הסימן. אני משוכנע מעבר לכל צל של ספק שבאותה מידה שהרשם מוטמע בהתאם לסעיף 1 (א) לפקודה לדרוש ויתור מטעם בעל הסימן, בעל הסימן רשאי לבקש ויתור על זכותו הבלעדית או חלק ממנה וזאת מבלי שהוא מבקש מחיקת הסימן הרשום מהפנקס ובנפרד לזה.

בענין שבפני הוגשה בקשה על ידי בעל הסימן הרשום שיירשם בפנקס, "בקשר עם סימן שירות 45752...הודעה שרישום סימן מסחר לא יקנה זכות לשימוש ייחודי במילים גשר או "תסתפסס".

בהסתמך על הוראות סעיף 4(36) לפקודה ולאור כל האמור דלעיל, סבורני כי הבקשה מטעם בעל הסימן הוגשה כזן, ושהפקודה תמיכה את הרשם לרשום את ההודעה כאמור.

ניתן בירושלים היום, יב' באלול התשנ"ב בספטמבר 1992 ב מיכאל אופיר