כלכליסט (אתר), 25-08-2010, תגובת משרדנו אודות ניסיון משרד האוצר לשנות את חוק הפטנטים במסגרת חוק ההסדרים

עורכי פטנטים נגד תיקון סעיף הפטנטים בחוק ההסדרים עו"ד אייל שילון ועמית צוקרשטיין במכתב לשר האוצר ויו"ר ועדת הכספים: "לשינויים אלו תהיה השפעה הרסנית על החדשנות במשק הישראלי וכפועל יוצא השפעה הרסנית על כלכלת המדינה כולה"
תומר אביטל
14:52 ,25.08.10

עורכי הפטנטים יוצאים למלחמה בחוק ההסדרים. עורכי הפטנטים עו"ד אייל שילון ועמית צוקרשטיין שיגרו הבוקר (ד') מכתב לשר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ועדת
הכספים משה גפני בו הם מספרים כי נדהמו לגלות ב"כלכליסט" כי בחוק ההסדרים "מופיע סעיף "קניין רוחני" שיש בו להפוך סדרי עולם במספר נושאים מהותיים בעלי השלכה רוחבית על המשק הישראלי כולו ואף השלכות על התנהלות חברות זרות וממשלות זרות ביחס לקניינן הרוחני בישראל". לדבריהם, השינויים נעשים ללא פרסום ראוי, בניגוד לפרקטיקה שרשות הפטנטים ומשרד המשפטים נוהגים. "לשינויים אלו, מרגע שיובנו ע"י ציבור העובדים בארץ, תהיה השפעה הרסנית על
החדשנות במשק הישראלי וכפועל יוצא השפעה הרסנית על כלכלת המדינה כולה", כותבים השניים.

2012 מתקן את חוק – כפי שפורסם ב"כלכליסט", חוק ההסדרים לשנים 2011 הפטנטים כך שכל עובד יידרש להודיע למעבידו באופן מיידי על כל המצאה שפיתח
בתחום עיסוקו, אחרת יעבור הפטנט למעסיק.

לפי המצב הנוכחי, הפטנט שייך למעסיק, אם פותח על ידי העובד עקב עבודתו ובמהלכה. למרות זאת, העובד יכול לפנות בדרישה לקבלת תמלוגים על הפטנט
לוועדה מיוחדת שממנה שר המשפטים – אף אם ההסכם עם מעבידו קובע שהבעלות על הפטנט שייכת למעסיק. על פי ההצעה החדשה, יחויב העובד לדווח באופן מיידי על כל המצאה למעסיקו – גם אם זו אינה קשורה לעבודתו. העובד יחויב לנמק אם מדובר ב"אמצאת שירות" השייכת למעסיק, אך ההחלטה הסופית בעניין תהיה של המעסיק. לפי ההצעה, ככל שלא יודיע העובד למעסיק על ההצעה, תעבור זו באופן אוטומטי לבעלות המעסיק. עוד קובעת ההצעה כי ככל שהמעסיק והעובד הסכימו שהפטנט יעבור למעסיק, לא יוכל העובד לערער על כך.

שילון וצוקרשטיין מציעים כי החוק ינוסח יחד עם אנשי המקצוע בתחום הפטנטים, ונציגי עובדים, ויותאמו ל"הלך הרוח ולכיוון אליו פונים ברחבי העולם, היות ועולם
הקניין הרוחני הוא גלובאלי במיוחד". השניים מדגישים כי "בעולמנו, בו למעסיק יש יתרון מובנה על העובד, לא ברור מדוע יש לתת לו כוח נוסף, במקרה זה כוח משתק ואגרסיבי". לדבריהם החוק היום קובע כי המצאת שירות מוגדרת כ-"המצאה של עובד עקב שירותו וגם בתקופת שירותו. אם כך מדוע עובד מחויב לדווח למעסיקו על כל המצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו"? מדובר בפגיעה אנושה בזכויות הקניין של העובד, פלישה שאינה סבירה לקניינו על ידי המעביד, באופן בלתי סביר ושלא לצורך".

השניים מציינים כי חשיפת ההמצאה, אשר מכילה מידע סודי בפני המעסיק רק משום שהומצאה בתקופת עבודתו של הממציא, "אינה הוגנת ואינה מקובלת בעולם
המערבי.

על אחת כמה וכמה חמורה החשיפה, שכן לאור השינויים המוצעים נעשה הדיווח ע"י העובד על מנת שהמעסיק יחליט האם מדובר בהמצאת שירות או לא. לא
די בכך, אלא שעל העובד לנמק מדוע אין מדובר בהמצאת שירות. המעסיק אינו גוף שיפוטי ואין לו הידע או היכולת להכריע בשאלה זו, בין היתר מאחר והוא בעל
אינטרסים אשר עלולים להיות הפוכים מאלו של העובד". השניים כותבים כי "לא די בכך שחלה על העובד חובת דיווח דרקונית, עליו להמתין שלושה חודשים לתגובת מעסיקו בטרם יוכל לפעול משפטית. בעולם הפטנטים שלושה חודשים בשלבי הרישום הראשונים היא תקופה קריטית ביותר וכל יום שעובר מגדיל את הסיכון בצורה משמעותית לאבד זכויות הבכורה ועל כן לאבד את מלוא הזכויות בהמצאתו ובכך לפגוע גם בהכנסות המדינה ממיסוי רווחיו".

ההצעה כבר אושרה בממשלה וצפויה לעבור לאישור הכנסת בתוך כחודשיים.