מתכוונים לזכויות הרשומות של מטפחי הצמחים אשר מאפשרות הגנה ובלעדיות על השימוש בזן החדש ומאפשרות לקבל פיצוי כספי וסעדים משפטיים אחרים במידה ונעשה שימוש ללא רשות הבעלים הרשום בזן.

תהליך הטיפוח של צמח אינו פשוט, הוא כרוך בעלויות גבוהות והשקעה משמעותית של זמן (תקופת טיפוח של צמחים ממינים מסוימים יכולה להיערך 10-15 שנים ואף יותר!).למטפח הפרטי (שאינו גוף ציבורי) לא יהיה אינטרס לשחרר את הזן החדש לשוק במידה ולא תהיה לו אפשרות להחזר ההשקעה שלו בצורת גביית תמלוגים עבור השימוש בזן החדש. החזר ההשקעה למטפח מעודד טיפוח של זנים חדשים נוספים ובכך תורם להעשרת המאגר הגנטי של זני הצמחים. חוקי זכויות המטפחים בארץ ובעולם כוללים בתוכם הסדר המגן על הזן החדש ומעניק מונופול זמני לבעל הזכות על הזן מחד וחשיפה של פרטי הזן החדש וגילויו לציבור מאידך.

באופן עקרוני, ניתן לתת לזן החדש כל שם מלבד כזה שעונה לאחת המגבלות הבאות:שם שזהה לשם של זן מאותו מין או מין דומהשם שזהה לשם שמקובל על הציבור לשם של זן אחר מאותו מין, גם אם הוא לא מוגן בזכות מטפחים.שם שזהה או דומה לשם של זן אחר מאותו מין שרשום באחת ממדינות האיגוד.שם שפוגע במוסד ציבורי או שם שאינו מוסרי.שם שמטעה את הציבור ביחס לתכונות של הזן החדש.שם שאינו מתאים לכללים הבינלאומיים המקובלים לשמות זנים. במידה והזן החדש עבר את הבחינה ברשם זני המטפחים הוא יפורסם יחד עם השם המוצע. מרגע שניתן שם לזן יש חובה להשתמש בשם הזה לגביו, במידה והשם נרשם גם כסימן מסחרי וגם במידה ולא אסור להשתמש בשם הרשום (או בשם דומה לשם הרשום) ביחס לאף זן מלבד הזן שעבורו נרשם. בנוסף, מהרגע בו נרשם שמו של זן, לא ניתן לשנותו אלא בהליך של התנגדות לשם, היינו במידה ומישהו סבור כי הוא נפגע באופן כזה או אחר משם הזן הוא רשאי, תוך תקופה של שנה מיום הפרסום, להגיש לרשם זני המטפחים בקשה בכתב לפסילת השם.

קיימים מגוון קשיים ביישום דיני הפטנטים על צמחים. קושי אחד ניתן לראות מבחינה של סעיף 3 לחוק הפטנטים המגדיר המצאה הכשירה לרישום כפטנט באופן הבא: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". כלומר על מנת שהמצאה תירשם כפטנט עליה להיות בעלת אופי טכנולוגי, דבר שאינו מתאים לצמחים. קושי נוסף הוא הצורך להרחיב את הגנת הפטנט על "חיים". יש הטוענים שחיים לא ניתנים להמצאה, רק להתגלות ולכן לא ניתן ליישם עליהם דיני פטנטים, אחרים טוענים שהיישום עצמו אפשרי אך שרישום פטנט על אורגניזם חי אינו מוסרי ועלול להביא לתוצאות שליליות. קיימים טיעונים רבים נוספים, ביניהם פרקטיים יותר, כגון הטיעון כי הגנה על זני צמחים כפטנט תמנע את האפשרות להחיל עליהם יוצאים מן הכלל כגון "חריג פיתוח" ו"חריג מחקר" ובכך תחבל למעשה בכל המטרה העומדת מאחורי רעיון הפטנט, שהיא עידוד ההתקדמות המהירה במדע ובמחקר.

ניתן לקבל הגנה של זכות מטפחים על כל זן של צמח שהוא חדש, אחיד בתכונות היסוד שלו ושתכונות יסוד אלה יציבות ונשמרות לאחר ריבוי חוזר. זן כלשהו יחשב כלא כשיר לרישום במידה והוא לא עומד בדרישות הנ"ל. כמו כן, זן יחשב לא כשיר במידה ובעליו לא סיפק את חומר הריבוי המתאים, או כל חומר או פרט אחרים שנדרשו לרשם זכויות המטפחים.במקרה כזה ניתן לטעון כי לא מדובר בזן חדש כי לא ניתן לעמוד על טיב התכונות החדשות שנמצאות בו לצורך רישומו.

זכות מטפחים מעניקה למטפח הזן את בלעדיות השימוש בו, את הזכות למכור לאחרים רישיון לשימוש בזן כשההגנה תקפה לפרק זמן של 20-25 שנים עבור רוב זני הצמחים ולעיתים לפרק זמן ארוך יותר עבור עצים וגפנים.יש להדגיש כי לא מדובר רק באיסור על "העתקה" של הזן המוגן אלא גם באיסור השימוש בזן גם על מי שטיפח את אותו הזן באופן עצמאי. מדובר בזכות מונופוליסטית, כלומר, כל שימוש בזן ללא אישור מהמטפח, גם אם נעשה בתום לב, מהווה הפרה של זכות המטפחים. זכות מטפחים לא מונעת מאחרים לנצל חומר ריבוי של זן רשום לצורך ניסויים בלבד לצרכי מחקר או לצורך פיתוחו של זן חדש או לכל פעולה שאינה למטרה מסחרית.יוצאים מן הכלל אלה ידועים כ"חריג טיפוח" ו "חריג מחקר". אכיפה של זכויות המטפח היא באחריותו בלבד כשכל הליך משפטי בו יבחר לנקוט יובא לבירור בפני בית משפט אזרחי ולא בפני הרשם לענייני זכויות מטפחים או בפני המועצה לזכויות מטפחים.

לפי סעיפים 45 ו- 46 לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973, על עובד להודיע למעביד בכתב על כל זן שטיפח בתקופת עבודתו או עקב עבודתו ועליו לעשות זאת סמוך ככל האפשר למועד בו סיים את טיפוח הזן ולפני הגשת הבקשה לרשם זני המטפחים. ככלל, הזכות לרישום הזן החדש תחת זכויות המטפחים שייכת למעביד אלא אם היה בין העובד למעביד הסכם כלשהו בעניין או אם המעביד מספק ויתור בכתב על זכותו על הזן תוך שישה חודשים מהיום בו נמסרה לו ההודעה מהעובד. העובד רשאי לציין בהודעה הנ"ל שבהיעדר הודעה אחרת מהמעביד תוך שישה חודשים זכות המטפחים על הזן החדש תועבר אליו. במקרה כזה, במידה והמעביד אכן לא מגיב נגד ההודעה תוך שישה חודשים, יאבד המעביד את זכותו על הזן. במידה והמעביד הגיב על הודעת העובד ומעוניין לנצל את זכות המפחים שלו בהקשר לזן, על המעביד, לפי סעיף 53 לחוק, לעשות את כל הנדרש ממנו ולחתום על כל מסמך שנחוץ למטרת קבלת הגנה על הזן. במידה וקיימים חילוקי דעות בין העובד והמעביד בעניין התמורה של המעביד עקב עבודתו, הם רשאים לפנות לוועדה לזכויות מטפחים והיא תקבע את הזכאות לתמורה ואת גודלה. בנוסף, כל עוד לא הוגשה בקשה לזכות מטפחים על הזן, על העובד, המעביד או כל אדם שקיבל מידע על הזן החדש לשמור עליו בסוד.

דין הקדימה בזכויות מטפחים קיים תחת אמנת UPOV להגנה על זני מטפחים.מדובר באמנה, בה חברות מדינות רבות, המקנה את הזכות להגיש בקשה להגנה על זכויות מטפחים בכל אחת מהמדינות החברות באמנה תוך שנה מיום ההגשה במדינת המקור.בישראל, דין הקדימה חל גם במקרה של בקשות שהוגשו במדינות שאינן חברות באמנת UPOV, בתנאי שאותן מדינות נוהגות באופן דומה כלפי בקשות שהוגשו בישראל.דין הקדימה למעשה מאפשר למטפח להגיש את הבקשה לזכות מטפחים תוך שנה מיום ההגשה המקורי מבלי לאבד את החדשנות כפי שהייתה בבקשה המקורית.מגיש בקשה בהתאם להוראות אלה יקבל, לפי בקשתו, ארכה של שנתיים ממועד סיום תקופת הקדימה, לצורך מסירת פרטים נוספים. עם זאת, על המטפח לשים לב שבמידה ואינו מעוניין לנצל את זכות הקדימה, למטפח יש רק ארבע שנים להגיש בקשות לזכויות מטפחים בכל המדינות החברות באמנת UPOV (למעט מיני גפנים ועצים, שם מדובר בשש שנים). פרק הזמן בן ארבע השנים נספר מהיום בו התחיל המטפח לסחור במין המוגן.