כלכליסט (עיתון), 03/04/2012, המסלול המהיר לרישום פטנטים

כל ממציא חרד לגורל המצאתו, כמעט מהרגע בו החל להגות בה. במיוחד היום, כאשר אנו חיים בכפר גלובלי, ומידע חולף מקצה העולם אל קצהו בלחיצת מקש. לכן, הגנה על קניין רוחני, חייבת להיעשות במהירות, על ידי רישומו כפטנט. בתנאי, כמובן, שהוא עומד בכל הקריטריונים הנדרשים.

"קניין רוחני הוא תחוםדינמי שמתפתח מיום ליום, ומשעה לשעה ואיננו מיועד לטכנוקרטים. מדובר בעולם ומלואושמחייב התמצאות במרחב וספציפיקציות ייחודיות. הניסיון הרב והידע שברשותנו, מסייעים ללקוחותינו בבניית אסטרטגיה שממפה את נכסיהם ומייצרת סדר עדיפות, שנשען עלהפוטנציאל להפקת רווחים מתיק הנכסים הקיים".

שני פרמטרים עיקריים– מהירות ועלות

על פי החוק הישראלי, ובדומה לו חוקים ברחבי העולם, מסביר שילון, המצאה יכולה להיות בכל תחום טכנולוגי, בתנאי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. המצאה חדשה ניתן לרשום כבקשת פטנט, רקאם לא התפרסמה בפומבי לפני תאריך הבקשה,על ידי תיאור בכתבאו בקול, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטיהתיאור.

מכאן ששני הפרמטרים העיקריים שצוקרשטיין ושילון מתבססים עליהם בטיפול בלקוחות – הם המהירות והעלות, וזאת מבלי לפגוע באיכות בקשת הפטנט. "אנחנו משרד בוטיק", מנסח זאת צוקרשטיין. "כמשרד קטן יחסית, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לטפל בכל לקוח באופן אישי מההתחלה ועוד הסוף. חשוב מאד שהלקוח יבין וייתן אמון בהסברים שלנו. ישנם לקוחות שמגיעים אלינו עם רעיון לפטנט, ולאחר שיחת ייעוץ קצרה ובדיקה, אנו מגלים שהרעיון לא יעמוד בקריטריונים לפטנט. אמנם זו אכזבה ללקוח, אבל מצד שני חסכנו לו מראש הוצאות".

אולם, ברגע שהרעיון מתגלה כבעל פוטנציאל – מעלים אותו צוקרשטיין ושילון על דרך המלך המהירה ביותר. "השלב הראשון, עריכת בקשת הפטנט, אינו צריך לארוך חודשים. אנחנו יכולים לעשות אותו גם תוך חודש ואפילו הרבה פחות וזאת מבלי לפגוע באיכות העבודה", מפתיע שילון. "בעזרת המומחיות שצברנו, אנחנו יודעים בדיוק כיצד לתכנן את אסטרטגיית הקניין הרוחני הספציפית לעניין, וכפועל יוצא מכך – היכן להגיש כל פטנט, ואיך להמשיך ולרשום אותו במדינות נוספות".

"לישראלים, בדרך כלל, אין יתרון גדול בהגשת בקשה ראשונה בישראל, אולם עם תוכנית הזירוז הישראלית והחוק המיושן לפיו אין פרסום מוקדם ברבים של בקשות הפטנט הישראליות, מוביל לכך שממציא ישראלי יכול להגיש בקשת פטנט בישראל עם זירוז ובכך יכול גם לחסוך כסף, גם זמן וגם, וזה אולי הכי חשוב, לקבל מהר את חוות הדעת הראשונה של הבודק, ומתוכה יהיה לו מושג ברור יותר איזה תביעות, החלק החשוב ביותר בבקשת הפטנט, כדאי לכלול בבקשה לרישום במדינות אחרות ואיפה צריך לתקן ולשנות".

באינטרנט קל לטבוע…

מי שמרגיש בפעם הראשונה שיש בידו המצאה שעשויה להיות פטנט-מכניס-מיליונים, מתחיל את נתיב איסוף המידע: כיצד לממש את הרעיון שלו לכלל פטנט. השער הראשון הוא, כמובן, האינטרנט. אולם מעבר לדלת זו ממתין לו ים של מידע, בו קל יותר לטבוע מאשר לעשות כסף. האפשרויות האחרות הן  פנייה לחברות מסחריות, או למשרדי עורכי דין ועורכי פטנטים כמו זה של שילון וצוקרשטיין.

"חיפושים שנעשים על ידי חברות מסחריות, מספקים לממציא אוסף של בקשות לפטנטים ופטנטיםרשומים שייתכן גם שאינם רלוונטיים לעניין. אולם חברות כאלה אינן יכולות ואסור להן לספק לממציא חוות דעת", מדגיש שילון. "עורכי פטנטים, בדרך כלל מוסרים לממציא חוות דעת ופחותאוסף של תוצאות. מאחר שחוות הדעת מחייבת מומחיות בעריכהובניתוח של בקשות פטנט – ולדעתנו רק משרד עורכי דין שמעסיק גם עורכי פטנטים, יכול לחפש ולספק את מכלול המידע הנדרש לממציא".

"החיפוש הנפוץ ביותר הוא אחר החדשנות" מסביר צוקרשטיין. "הרעיון מאחורי חיפוש זה הוא לבדוק האם הוגשה אי פעם בקשת פטנט דומה המפריעה לרישום בקשת הפטנט של הלקוח". כמי שעוסק גם בליטיגציה, מצביע שילון על היבט נוסף והוא הבדיקה אם המוצר אינומפר פטנטים של אחרים. "מחפשים רק פטנטים רשומים, שכן כל פרסום אחר אינורלוונטי לשאלה האם אני מפר פטנטים של אחרים וזאת בשונה משאר החיפושים, שם יכולותלהיות משמעויות רציניות למידע שאינו פטנטי" מסביר שילון ומוסיף:

"חיפוש פטנטים ממצה אינו עניין פשוט. מעברלצורך בהכרת הטרמינולוגיה המדויקת בתחום ההמצאה, יש צורך להגדיר את נקודות החדשנותבצורה מדויקת, לתכנן כראוי את אסטרטגיית החיפוש, לאתר את מאגרי המידע המתאימיםולבנות שאילתות חיפוש, שמצד אחד לא יובילו לקריאת מאות ואלפי פטנטים, ומצד שני לאידלגו על מידע קריטי. בזה אנחנו מומחים".

"רבים מיזמי ההייטק טועים לחשוב שיוכלו להקים סטארט-אפ ולעשות אקזיט, על ידי השקעה בטכנולוגיה בלבד. ברוב המקרים זו טעות שעלולה לעלות ליזם בגורלו של הסטרט-אפ ובגורלם של הפטנטים שברשותו", מסביר שילון. "כי אחד הדברים הראשונים שנבדקים על ידי חברות שרוכשות סטארט-אפים, הוא תיק הקניין הרוחני. כלומר: האם הוגשו כל הבקשות לרישום פטנט, מהן הזכויות על הפטנט וכיוצא בזה".

ישנה עוד זווית, חשובה לא פחות, ששילון וצוקרשטיין מצביעים עליה, והיא: החיפוש לשם בדיקת תוקף וחוזק פטנט. 

הרעיון מאחורי חיפוש זה הוא לבדוק האם רשות הפטנטיםרשמה פטנט, או אישרה לרישום בקשת פטנט,בטעות. "בוחני פטנטים לרוב טוביםבעבודתם אולם הם פועלים תחת מגבלות רבות וכמובן, כמו כולנו, הם בני אדם ועלוליםלטעות" מסביר שילון.

"הסיבות העיקריות לצורך בחיפוש שכזה הן, האחת – כאשר חברה נתבעת על ידי חברה אחרת בגין הפרת הפטנט והיא טוענת, בדרך כלל:
א) שבעל הפטנט לא היה זכאי לפטנט מלכתחילה ועל כן אינו יכול לקבל את הזכותהשלילית למנוע מאחרים שימוש בהמצאה.
ב)  כאשרהחברה הרוכשת מעוניינת לוודא שלפטנט יש ערך או שממציא מעוניין לבחון כמה חזק הפטנט שלו לפני תהליך רכישה".
"עורך דין שהוא גם בעל ידע וניסיון טכנולוגי, יודע לגשת בצורה מקצועית גם לבעיה הזאת", אומר צוקרשטיין.

הצוות במשרד עורכי דין ועורכי פטנטים חייב להיות מעודכן בכל מה שמתרחש בתחום, ולדעת להגיע למסקנות-צפי על הדרישות המתגבשות בשוק – מסבירים צוקרשטיין ושילון. זאת כדי לעדכן את החברות שמעוניינות לרכוש ידע או טכנולוגיות, מה מפותח בתקופה האחרונה בתחוםהספציפי. "חיפוש פטנטים ממצה אינו עניין פשוט", מזהיר שילון "בייחוד בתחומים המיוחדים כגון פטנטים על תוכנה וחומרת מחשבים, מכשור רפואי ואנרגיות ירוקות".

שילון צוקרשטיין מכירים היטב את השאלות הנפוצות ביותר בקרב ממציאי פטנטים, שמחפשים דרך לרשום אותם. הנה כמה מהן, והתשובות להן:

פטנט הוא הכלי המשפטי שמאפשר הגנה על המצאות. הוא ניתן על ידי מדינה ומהווה זכות, למשך זמן מוגבל, למנוע מאחרים שימוש בהמצאה המתוארת בפטנט.

פקיעת תוקפו של פטנט היא לכל היותר 20 שנים מיום הגשת בקשת הבכורה וזאת בתנאי שכל אגרות החידוש שולמו. אולם יש לשים לב: במדינות שונות ישנם כללים שונים ויתכן גם שמועד פקיעת תוקפו של פטנט תהיה תלויה בפטנט אחר. יתכן גם שמועד פקיעתם של פטנטים ידחה משום עיכובים של רשות הפטנטים (לדוגמא בארה"ב).

על מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי. לדוגמא: מכונות, תוצרי ייצור, שיטות, תהליכים, אלגוריתמים, קומפוזיציות חומר, שיפורים של כל האמור לעיל וכדומה.

על חוקי טבע, אלגוריתמים, תופעות קיימות, תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, וזנים חדשים של צמחים או בעלי-חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע, תהליכים מחשבתיים, כשלעצמם, עקרונות מדעיים כשלעצמם וכדומה.

לא בהכרח. פטנט נותן לך זכות שלילית – כלומר, הזכות למנוע אותו מאחרים – אך הוא אינו נותן זכות חיובית. יתכן שהמוצר משתמש בהמצאות מוגנות פטנטים של אחרים.

לא. פטנטים מאפשרים אכיפה רק במדינה בה הם נרשמו. ישנן אמנות אזוריות שמאפשרות להגיש בקשה אחת המכסה מספר מדינות.

זו השאלה הנפוצה ביותר, ואין עליה תשובה חד משמעית, כי רישום פטנט מורכב מהליכי משנה רבים שלא ניתן להעריך מראש את עלותם. אולם במקרים מסוימים ומוגדרים, אנחנו בהחלט יכולים לתת ללקוח מושג כמעט מדויק על העלות. זאת בהסתמך על ניסיוננו האישי ממקרים דומים.

כן, פטנט הוא נכס וככזה ניתן להעבירו ככל נכס אחר. למשל – במכירה, בירושה, על ידי מתן רישיון ואף ניתן לשעבדו ולמשכנו.

סוד מסחרי אינו מוגבל בזמן ותלוי ביכולת הבעלים לשמור עליו. מרגע שסוד מסחרי נחשף, לא ניתן לעשות דבר נגד המשתמשים בו. זאת ועוד, מאחר וסוד מסחרי הוא נכס נזיל, יש קושי משמעותי בהערכת שוויו בעת מכירה, מיזוג או הנפקה.

לא באל"ף רבתי. זהו מיתוס שאין לו אחיזה במציאות המשפטית.

"אחת ההנאות הגדולות שלנו היא ללכת יד ביד עם חברת סטארט-אפ, מהרגע שבו הממציא היה עדיין לבד ומבולבל – עד לרגע שבו נרשם הפטנט והניב כסף", אומרים צוקרשטיין ושילון. וכך הם מתארים את התהליך:

שלב ראשון – אנו מציעים לממציא לערוך בעצמו בדיקה אינטרנטית, עוד לפני שהוא מגיע למשרדנו, כדי להתרשם מה קיים בשוק. לשם כך כתבנו מאמר שמסביר כיצד לבצע חיפוש פטנטים ראשוני ואפשר למצוא אותו באתר האינטרנט שלנו [[www.israelip.co.il.

שלב שני – אנחנו מבצעים חיפוש פטנטים, מהסוג הרלוונטי לאותו הממציא, לאותה ההמצאה ולמטרות העסקיות הרלוונטיות. חיפוש כזה מבוצע במשרדנו רק על ידי עורך פטנטים מוסמך, ולא על ידי מידענים או סטודנטים.

שלב שלישי – אנו עורכים את בקשת הפטנט, במהירות אך מבלי לפגוע באיכות הבקשה.

שלב רביעי – אנו ערוכים ומיומנים בהגשת בקשות לפטנטים בכל מדינות העולם, כולל מדינות ערב (שאינן מוגדרות כמדינות אויב).

שלב חמישי – לאור קשרינו הענפים בתעשייה, אנחנו יכולים לסייע ללקוחות שלנו גם בגיוס כספים, במסחור הקניין הרוחני, בניהול משא ומתן, באיתור רוכשים פוטנציאליים וכדומה.

"אנחנו משרד בוטיק… אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לטפל בכל לקוח באופן אישי מההתחלה ועוד הסוף… ישנם לקוחות שמגיעים אלינו עם רעיון לפטנט, ולאחר שיחת ייעוץ קצרה ובדיקה, אנו מגלים שהרעיון לא יעמוד בקריטריונים לפטנט. אמנם זו אכזבה ללקוח, אבל מצד שני חסכנו לו מראש הוצאות".