אתר מאקו, "גנבו לי את זכויות היוצרים"
בעקבות תביעתו של רונן ברגמן, כי הפרו את זכויות היוצרים שלו, החלטנו לבדוק מה נופל בגדר הפרת זכויות יוצרים. מהי אותה זכות, על מי ועל מה היא מגנה, כיצד מקבלים אותה ולכמה זמן ואיך מקבלים פיצוי כספי? עו"ד עמית צוקרשטיין עם התשובות
יריב פלג | mako | פורסם 13/11/13 14:59
הפקידו את היצירה שלכם במרשם זכויות היוצרים האמריקני בכדי להגן עליה בצורה חוקית
בימים האחרונים נחשפה תביעה בסך ארבעה מיליון שקלים, שהוגשה על ידי העיתונאי רונן ברגמן, כנגד העיתונאי ניסים משעל ופרופסור מיכאל בר זוהר בגין הפרת זכויות יוצרים. התביעה האחרונה היא המשך לתביעה נוספת, שהוגשה לפני מספר שנים, אשר במסגרתה תבע ברגמן את משעל ובר זוהר בגין הפרות דומות. אותה תביעה הובילה לפיצוי כספי שקיבל ברגמן ולהפקת מהדורה מתוקנת לספרם של משעל ובר זוהר.
בכתב התביעה החדש טוען ברגמן כי השניים ליקטו עשרות פרסומים פרי עטו, אודות המוסד, החל משנת 1998 ואילך. עוד טוען ברגמן כי משעל ופרופ' בר זוהר העתיקו קטעים נרחבים מארבעה ספרים ו-19 כתבות, אותם פרסם ברגמן בעיתונים מובילים בעולם. על ברגמן השניים העתיקו לא רק רעיונות, אלא גם מחקרים, תוצאות ואף מאות ביטויים ומשפטים. כל זאת נעשה ללא קבלת רשותו או הסכמתו של ברגמן ואף ללא מתן קרדיט.
בכדי להבין מהי תביעה בגין הפרת זכות יוצרים, צריך לדעת מהי אותה זכות, על מי ועל מה היא מגנה, כיצד מקבלים אותה, כמה זמן היא מחזיקה, וכמה ישלם מי שהפר אותה? עו"ד עמית צוקרשטיין, ממשרד שילון צוקרשטיין ושות', המתמחים בפטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים, דיני מחשבים ואינטרנט וכדומה, מייעץ גם במתחם פרקליטי IL, מספק את התשובות.
"לא כל יצירה עצמאית מוגנת בזכויות יוצרים"
החוק מגדיר מהי יצירה באופן הבא: "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי".
זכויות היוצרים של השירים שלהם נמכרו למייקל ג'קסון ולסוני ב-1985הביטלס.
צילום׃ getty images
זכות היוצרים היא ככל הנראה, הזכות המוכרת ביותר מתוך זכויות הקניין הרוחני. היא כוללת בתוכה פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות מטפחים וכדומה. זכויות היוצרים כוללות בתוכן מספר זכויות-משנה, המעניקות ליוצר, או למעסיקו, את הזכות הבלעדית לעשות שימוש ביצירה. כלומר, זכויות היוצרים אוסרות על שימוש ביצירה על ידי מי שלא קיבלו לכך רשות מפורשת. מטרתן העיקרית של זכויות יוצרים היא עידוד היצירה, על ידי מתן תמריץ ליוצר.
זכויות יוצרים מתקבלות אוטומטית בכל יצירה מרגע שנוצרה וברוב המקרים עד תום שבעים שנים ממות היוצר. היוצר זכאי לזכויות היוצרים רק אם יצירתו היא "מקורית" ועצמאית, שלא הועתקה מאחר ויוצרה השקיע בה השקעה אישית ויצירתיות. החריג לכך הוא "היצירה הנגזרת", שהיא יצירה עצמאית, המבוססת על יצירה קיימת אשר בה יכול היוצר לקבל זכויות על החלקים המקוריים. למרות שהיוצר יכול לקבל הגנה אם יצר יצירה נגזרת, הרי שעצם השימוש ביצירה המקורית חייב להיעשות ברשות בעל הזכויות.
"לא הכל מוגן בזכויות יוצרים", מסביר עו"ד עמית צוקרשטיין. "עניינים שאינם מוגנים באמצעות זכויות יוצרים הן זכויות הקניין הרוחני האחרות, המוגנות באמצעות פטנט, כלומר המצאות, שיטות וכו'. כמו כן מדגמים, כמו עיצוב חיצוני של מוצרים המיוצרים באמצעים תעשייתיים וזכויות מטפחים, שהם למעשה זנים חדשים של צמחים וכדומה".
עו"ד צוקרשטיין טוען כי "גם עובדות, נתונים וחדשות היום אינם מוגנים בזכויות יוצרים. כלומר, העובדה שהיום היו 32 מעלות בחוץ אינה יכולה להיות מוגנת, אולם הניסוח הספציפי של הידיעה אודות כך, במידה והיא מקורית והושקעה בה יצירתיות, כן יכולה".
"בדומה לידיעות חדשותיות, גם רעיונות אינם מוגנים באמצעות זכויות יוצרים. לדוגמא, הרעיון לעשות סרט או לכתוב ספר אינו מוגן בזכויות יוצרים וזאת בשונה מספר ספציפי שכבר נכתב או תסריט מוכן של סרט. זכויות היוצרים מספקות הגנה רק לביטוי היצירתי הספציפי. כך לדוגמא, המחזה שכתב גטה 'פאוסט', מוגן בזכויות היוצרים, אך כל אחד יכול לכתוב מחזה שעיקרו 'עסקה עם השטן', שכן הגנת זכויות היוצרים מגנה על הביטוי הספציפי ולא על הקונספט הכללי. במקרה של ברגמן, משעל ובר זוהר, ודאי שכל אחד יכול לכתוב ספר על המוסד".
הזכויות ניתנות לבעל היצירה וליורשיו למשך 70 שנה
שתי הזכויות העיקריות ביצירה הן הזכות הכלכלית והזכות המוסרית. הזכות הכלכלית היא זו המאפשרת ליוצר להרוויח מכל שימוש ביצירה. הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר למנוע סילוף, פגימה וכל פעולה פוגענית אחרת ביצירה וכן הזכות לייחוס, שהיא למעשה קבלת הקרדיט.
זכויות היוצרים ניתנות לבעל היצירה ולאחר מכן ליורשיו למשך כל חיי היוצר, בתוספת שבעים שנים לאחר מותו. בעניין זה ישנם כמה יוצאים מן הכלל, כגון זכויות יוצרים בפרסומים של המדינה, זכויות יוצרים בתקליט, ועוד. זכויות היוצרים נוצרות ביחד עם היצירה עצמה, ואינן מחייבות כל רישום או פעולה.
"יוצר שהינו בעל היצירה וזכויותיו הופרו, זכאי לפיצוי". עו"ד עמית צוקרשטיין ואייל שילון
"על פי החוק, כל יצירה הראויה להגנה מוגנת באופן אוטומטי החל מרגע שנוצרה וללא צורך בכל רישום או תיעוד הזכויות", מוסיף עו"ד צוקרשטיין. "אולם כאשר מגיעים להתדיינות משפטית בבית המשפט, או במהלך הסכמי רישוי או הסכמי פשרה, עולה הצורך להוכיח לצד השני מי הם הבעלים המקוריים של היצירה. לצורך כך, מומלץ מאוד לבצע תיעוד מסודר של היצירה, באופן שיאפשר הוכחה חד משמעית, שבמועד ההגשה הייתה היצירה כבר בידי היוצר".
"הדרך המועדפת לעשות זאת, היא באמצעות הפקדת היצירה במרשם זכויות היוצרים האמריקני. לחלופין, ניתן גם להפקיד את היצירה אצל עו"ד ולקבל תצהיר חתום, המעיד על מועד ההפקדה".
ככלל, הבעלות על היצירה ניתנת קודם כל ליוצרה. לכלל זה מספר חריגים: יצירה של עובד (במהלך או עקב העבודה) שייכת למעסיק, אלא אם אלו הסכימו אחרת. יצירה שהיא דיוקן, צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי, שנוצרו על-פי הזמנה, שייכת למזמין. גם קיומו של הסכם מפורש או משתמע בין היוצר למזמין, יכול להוביל לכך שהבעלות על היצירה תהיה של המזמין ולא של היוצר.
"בעל זכויות שהופרו זכויותיו זכאי למספר סעדים עיקריים", מסכם עו"ד צוקרשטיין. "הסעדים הללו כוללים צו מניעה, המורה להפסיק את ההפרה ולהשיב, עד כמה שניתן, את המצב לקדמותו וכן פיצוי כספי. כשמדובר על פיצוי כספי יכול להיות שהוא יהיה כזה המתבסס על רווחיו של המפר, או על הפסדיו של בעל הזכויות. כמן כן, ישנה קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 שקלים בגין כל הפרה. מה יעלה בגורלה של תביעת רונן ברגמן? ימים יגידו".
עו"ד עמית צוקרשטיין, ממשרד שילון צוקרשטיין ושות' המתמחים בפטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים, דיני מחשבים ואינטרנט וכדומה
