מקור ראשון (עיתון), פברואר 2011, איך רושמים פטנט? דברים שכדאי לעשות אחרי שנולד לכם הרעיון המבריק הבא

את חשיבות הליך רישום בקשת פטנט אפשר ללמוד מהסיפור המפורסם אודות הטלפון. בשנת 2002 הקונגרס האמריקאי הכיר באנטוניו מאוצ'י האיטלקי כממציא האמיתי של הטלפון. מאוצ'י המציא את הטלפון והציג אותו בשנת 1860 בארה"ב. גראהם בל ראה את ההמצאה, השיג גישה למידע הסודי והגיש בקשת פטנט בעצמו – וכך גנב את תהילתו וכספו של מאוצ'י. מאוצ'י, כך מסתבר, פשוט לא הצליח לגייס את 10 הדולרים שנדרשו לו כדי לחדש את הליכי רישום הפטנט בגין "הטלגרף המדברי" הגאוני שלו. תהילתו שבה אליו רק 113 שנים לאחר מותו והוא לא זכה פיצוי בגין נזקיו הכלכליים.

תתפלאו כמה אנשים קמים בבוקר עם רעיון גאוני. אולם רובם המכריע לא יעשה דבר עם רעיון זה מסיבה אחת פשוטה – הם פשוט אינם יודעים מה לעשות הלאה ולא מבינים איך הרעיון המבריק שלהם יכול להפוך, בסופו של יום, לכסף בחשבון הבנק.

כולנו יודעים שעם רעיון אי אפשר לקנות במכולת, אך לא כולנו יודעים שאי אפשר למכור רעיון. חברות מסחריות וגופים גדולים פשוט אינם קונים רעיונות.

הכלי המשפטי שנוצר על מנת להגן על המצאות נקרא פטנט ובמדינת ישראל מסדיר את העניין חוק הפטנטים.

אז מהו פטנט? פטנט הוא קודם כל נכס, ממש כמו דירה או רכב, רק שאינו ממשי – אי אפשר לשבת בתוכו או לנהוג בו, אך בהחלט אפשר לסחור בו, למכור אותו, לקנות אותו, למכור חלק ממנו ואפילו למכור רישיונות שימוש לרעיון הגלום בו.

יצירת הנכס הזה, הקרוי פטנט, נעשה ע"י מעין הסכם בין המדינה לבין הממציא. מצד אחד המדינה מעניקה לממציא 20 שנים של מונופול ומהצד השני הממציא מעניק לאנושות את הידע.

אולם, המדינה לא מעניקה את המונופול לכל מי שטוען שהמציא דבר חדש. על הממציא להגיש בקשה לרישום פטנט, מסמך ארוך ומפורט הכתוב ברוב המקרים באנגלית ומכיל את המידע הטכנו-משפטי הרלוונטי. אפילו להמצאה הפשוטה ביותר תיכתב בקשה מורכבת שלא תהיה מובנת לכל דובר אנגלית. הבקשה נבחנת ע"י רשות הפטנטים ורק לאחר הליך ארוך תאושר הבקשה ותהפוך לפטנט רשום, או שתידחה.

המבחנים העיקריים שעל בקשת הפטנט לעבור הם: א. תחום ההמצאה, ישנם תחומים שככלל אינם כשירים לרישום פטנט, למשל תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם. ב. חדשנות, האם במועד הגשת הבקשה לא קיימת המצאה זהה ג.התקדמות המצאתית, האם ההמצאה החדשה "רחוקה" מספיק ממה שכבר קיים.

מאחר ובקשת הפטנט צריכה להיות חדשנית מומלץ ראשית לבצע חיפוש ראשוני לבד בבית ולבדוק האם באמת לא נמצא משהו דומה מאוד שכבר קיים. אפשר לבצע חיפוש כללי בגוגל ומי שמרגיש בטוח מספיק באנגלית משפטית יכול לנסות גם לבצע חיפוש במאגרי פטנטים חופשיים ואפילו בגוגל פטנטס. מי שאינו שולט מספיק באנגלית משפטית יכול לפנות למשרד עורכי פטנטים לביצוע חיפוש.

לאחר שלב החיפוש, יש לערוך את המסמך שנקרא בקשת פטנט. את בקשת הפטנט, כמו גם תכנון אסטרטגיית הקניין הרוחני, עורכים במשרדי עורכי פטנטים. בקשת פטנט ממוצעת תכיל כ-15-30 עמודים באנגלית טכנו-משפטית ומספר עמודים של שרטוטים וזאת על מנת לעמוד בכל הדרישות.

עם סיום עריכת הבקשה היא תוגש לרשות הפטנטים במדינה שתיבחר כמתאימה בהתאם לאסטרטגיית הקניין הרוחני של הממציא.

מרגע שהוגשה בקשת הפטנט ורשות הפטנטים במדינה הנבחרת העניקה לה מספר סידורי ותאריך הגשה, נוצר לראשונה לממציא נכס סחיר.

בקשת הפטנט, על אף שטרם נבחנה ואושרה, היא כבר נכס סחיר שאפשר למכור ולקנות, ומהווה בין היתר – עבור משקיעים פוטנציאליים – אסמכתא ראשונה לכך שהממציא מאמין בהמצאה ומוכן להשקיע מכספו. בקשת הפטנט מהווה גם הגנה פוטנציאלית כנגד מתחרים.

בשלב הבא, מתחילים את הפעילות העסקית הכוללת גיוס משקיעים, מכירת בקשת הפטנט, פיתוח או הקמת צוות – בהתאם לצורך.

לאחר שהוגשה הבקשה, היא תמתין עד שיגיע מועד בחינתה. המתנה שעלולה להימשך זמן ארוך. כשיגיע תורה, יבצע בוחן הפטנטים חיפוש על מנת לבדוק שבמועד הגשת הבקשה היא אכן הייתה חדשנית. בנוסף יבחן כמובן שתחום ההמצאה אכן כשיר לרישום וכי בהמצאה גלומה התקדמות המצאתית, יעילות וישימות, ובתקווה יעניק לממציא פטנט רשום!