רישום פטנטים

כל מה שצריך לדעת על רישום פטנטים בישראל, ארה"ב ומדינות העולם

אתם לא צריכים להיות תומאס אדיסון כדי להמציא המצאה שיכולה להניב רווחים כספיים (לדוגמא באמצעות מסחור פטנטים). אבל אתם בהחלט חייבים לפעול "על פי הכללים" כדי להביא למצב שבו ההמצאה שלכם מניבה לכם רווחים כלכליים. במילים אחרות – אתם חייבים פטנט, שהוא כלי משפטי המוענק על ידי המדינה ואוסר על אחרים לעשות שימוש בהמצאה שלכם אלא אם נתתם את אישורכם המפורש לשימוש.

ברוב מדינות העולם החוק קובע כי הדרך היחידה להגן על המצאה היא באמצעות רישום פטנט. הסכמי סודיות, זכויות יוצרים, מדגמים, סימני מסחר וכדומה – אינם מגינים על המצאות כלפי צדדים שלישיים. בהיעדר פטנט, מי שמעוניין לעשות שימוש בהמצאה – יכול לעשות בה שימוש מבלי לקבל את אישור הממציאים ומבלי לשלם להם.

תהליך רישום הפטנט הוא הליך סבוך של "קורי עכביש" משפטיים וטכנולוגיים, כאשר ממציא או בעל זכויות מגיש בקשה לרישום פטנט – המדינה יכולה לסרב לרישום ממספר סיבות. בין היתר, יתכן כי נוסח הבקשה המקורית שהוגשה לא עמד בדרישות החוק והאמנות הבינלאומיות ואחת הבעיות העיקריות היא שלא ניתן להוסיף חומר לבקשה מרגע שהוגשה. כך יכול ממציא לגלות כי אינו זכאי לקבלת פטנט ואין הוא יכול לעשות דבר בנידון.

לא רק שהליך רישום פטנט מסובך אלא שתחילתו בתחרות – כלל הבסיס בפטנטים הוא ש"כל הקודם זוכה" (בחוק הישראלי כותרת סעיף 9 לחוק הפטנטים הוא "כל הקודם זוכה"). כלומר, על הממציא לפעול להגשת בקשת פטנט כמה שיותר מהר על מנת להקדים כל תחרות.

למרות התפיסה הרווחת, בקשת הפטנט אינה מסמך הנדסי אלא מסמך משפטי וככזה הכללים לעריכתה שונים מאוד ודורשים תשומת לב מיוחדות לדקויות משפטיות אשר אינן מוכרות ואינן מקובלות בעולם ההנדסי.

כאמור במאמר הבסיסי בקשה ל רישום פטנט חייבת לעמוד בשני מבחנים משפטיים מאוד חשובים: חדשנות והתקדמות המצאתית ובהיעדרן לא תקובל בקשת הפטנט.

בקשת פטנט צריכה להכיל מספר רכיבים:

אבסטרקט (אך שונה מאוד מאבסטרקט של מאמר אקדמי);

רקע (המתאר את הרקע הטכנולוגי והידע הקיים, חלק זה צריך להיות מנוסח בצורה זהירה ביותר שכן כל שנכתב בחלק זה גורע מהיקף ההמצאה);

תקציר (גם כאן, שונה מאוד מתקציר של ספר או מאמר אקדמי);

תיאור;

תביעות (חלק זה הינו המשפטי ביותר והחשוב ביותר ומנוסח בצורה מיוחדת).

אם אתם חושבים שהתהליך נגמר או עומד לקראת סיום לאחר שהגשתם בקשה לרישום פטנט, אז דעו כי זהו אינו המצב – למעשה ההליך רק התחיל והחלקים המורכבים והיקרים עוד לפניכם.

מאחר ואין דבר כזה "פטנט בינלאומי" ואם אתם מעוניינים שההמצאה שלכם תהיה מוגנת במדינות שונות עליכם להגיש בקשות פטנט דומות בכל אחת מהמדינות בהן אתם מעוניינים לקבל הגנה וזאת עושים על ידי שימוש ברשת אמנות בינלאומיות.

וכעת, בכל מדינה בנפרד עלינו לעבור הליך בחינה פרוצדוראלי ומהותי. נדיר מאוד שבוחן פטנטים של רשות פטנטים כלשהי יעניק פטנט באופן מיידי עם בחינת הבקשה. במקרים הנדירים שזה קורה הסיבה היא לרוב שבקשת הפטנט נוסחה כך שלא ניתן להפר אותה (כלומר התביעות נוסחו בצורה בעייתית). ברוב המכריע של המקרים הבוחן יפיק הסתייגות לרישום הפטנט וברוב המקרים הסיבות להסתייגות יהיו משום שאין תימוכין לתביעות בתיאור, שאותר ידע קודם השולל חדשנות או שאין התקדמות המצאתית ביחס לידע הקודם.

המענה לבוחן הוא עניין מורכב הדורש התנסחות משפטית זהירה ומדויקת. מספר הפעמים שניתן "להתווכח" עם הבוחן (הינו מספר סבבי ההסתיגויות) מוגבל ואם לא מצליחים לשכנע את הבוחן עד לסופם – הפטנט מסורב! בישראל לדוגמא מספר הסבבים מוגבל לארבעה, בארה"ב מותרים רק שני סבבים אם הם ביחס לאותה הסתייגות.

בהליך הבחינה איננו צריכים לשכנע את הבוחן שההמצאה חיונית, שהיא מוצלחת או שהיא רווחית. שיקולים אלו אינם מעניינים את בוחן ה פטנטים המייצג את המדינה. בשורה התחתונה – הליך הבחינה יכול להסתיים בצורה חיובית, היינו להסתיים ברישום פטנט, אם שכנענו את הבוחן כי ההמצאה חדשה ויש בה התקדמות המצאתית. מאחר ואיננו יכולים לשנות את תיאור ההמצאה באמצע ההליך, לשלב העריכה הראשוני יש חשיבות רבה מאוד שעלולה לחרוץ את דינו של ההליך.