May 17, 2011
עיכובים במסלול המהיר לבחינת פטנטים ירוקים, עיתון תעשיות גיליון מאי 2011
עיכובים במסלול המהיר לבחינת פטנטים ירוקים, מאמר מעיתון תעשיות מאי 2011
לחץ להגדלה
טקסט המאמר:
עיכובים במסלול המהיר לבחינת פטנטים ירוקים
· במסגרת המאמצים לעידוד הנהיגה רשות הפטנטים מסלול מביר לבחינת פטנטים "ירוקים".
· המסלול לפטנטים ירוקים אמור להתגבר על ההמתנה המתמשכת לבחינת הפטנט.
· מאז הונהג המסלול המהיר מנסים כל מגישי פטנטים לתפוס עליו "טרמפ" ומעכבים את הטיפול בבקשות.
· רשות הפטנטים בתגובה: המסלול לא מנוצל לרעה.
במסגרת המאמצים לעידוד התעשייה הסביבתית, הצטרפה רשות הפטנטים בישראל למדינות נוספות בעולם והנהיגה מסלול מהיר לבחינת פטנטים "ירוקים", שאמור לחסוך המתנה מתמשכת בתור לבחינת הפטנטים. מגישי הבקשות טוענים כי מאז הונהג המסלול המהיר, יש המנסים לתפוס עליו "טרמפ" ומגישים בקשות גם לפטנטים שאינם עומדים בקריטריונים. וכך הפך המסלול המהיר למסלול לא מהיר. רשות הפטנטים בתגובה: המסלול לא מנוצל לרעה.
המאמצים הגלובליים לשמירה על כדור הארץ וקידום נושאים לשמירה על הסביבה הובילו את משרדי הפטנטים בעולם לנקוט במדיניות המעודדת המצאות, מחקרים ופיתוחים בתחום הסביבתי.
הבחינה לפטנט ירוק
בדצמבר 2009 אימצה גם רשות הפטנטים של ישראל במשרד המשפטים, מדיניות דומה והפיצה חוזר (מ.נ. 76) לפיו בקשות לפטנט, שההמצאה המתוארת בהן מסייעת לשיפור איכות הסביבה, יבחנו בתוך 3 חודשים ממועד סיווגן כ"ירוקות".
בקשה ירוקה תוגדר ככזו, בין היתר, אם יוכח כי היא מעכבת את הגורמים להתחממות כדור הארץ, מפחיתה את זיהום האוויר או המים, מקדמת חקלאות בלתי מזהמת, דנה באנרגיה חלופית ועוד. הבקשה לסיווג ירוק לא מחויבת באגרה נוספת וניתן לבקש סיווג ירוק גם לגבי בקשות שכבר הוגשו במסלול הרגיל, אבל בחינתן תרם החלה.
מנסים לתפוס טרמפ ירוק
מאז שרשם הפטנטים בישראל הפך לרשות הפטנטים, התקבלו תקנים חדשים וחל שיפור ניכר במהירות ובאיכות הבחינות ויש פחות עיכובים, אומרת עורכת הפטנטים ד"ר סוזן ליפשיץ. עם זאת, היא טוענת כי מאז שהונהג בארץ המסלול המהיר לפטנטים ירוקים, רבים מנסים לתפוס עליו "טרמפ" ומגישים בקשות לפטנטים שאינן עומדות בקריטריונים לקבלת בחינה מזורזת. "כתוצאה מריבוי הפניות שאינן מתאימות, נוצרה בעצם סתימה בתהליך אישור הסיווג לפטנט ירוק ולכן לוקח לעיתים חודשים עד שהבקשה בכלל מאושרת לעבור למסלול המהיר" היא אומרת. "לכן, המקום שהמסלול המהיר יזרז את הטיפול ויקדם את הפטנטים הירוקים הוא יוצר עיכובים חדשים".
"אני הגשתי בארץ עד היום שלוש בקשות לפטנטים במסלול המהיר. באחת מהן באמת קיבלתי תשובה מהירה, אך בנוגע לשתיים האחרות אני עדיין ממתינה" מספרת ליפשיץ. עם זאת, היא מציינת כי גם במדינות אחרות הטיפול לוקה בחסר: "בארה"ב הגשתי מספר בקשות ירוקות ולא ראיתי שהטיפול היה מהיר יותר".
רשות הפטנטים: המסלול לא מנוצל לרעה
לטענה על עיכובים במסלול הירוק אין שום בסיס, טוען דובר משרד המשפטים בשם רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
לדבריהם, לאחר פרסום חוזר הרשם המסדיר את הקריטריונים לזירוז הבקשות הירוקות (סוף שנת 2099) הוגשו 39 בקשות לבחינה מזורזת. לפי הסטטיסטיקה העומדת לרשותנו המסלול לא מנוצל לרעה ע"י המבקשים ועד כה סורבו 9 בקשות שלא עמדו בקריטריונים שנקבעו בחוזר. בקשה לזירוז בחינה מקבלת התייחסות לגבי עמידה בקריטריונים תוך שבועיים מהגשתה ובמידה והבקשה מאושרת היא מועברת לטיפול צוות בוחנים.
בעבר, במקרים שהבקשה לזירוז הבחינה הוגשה בעת הגשת הבקשה לפטנט היו עיכובים כיוון שלא תמיד צוות המזכירות שם לב לבקשה. אך מאז צוות המזכירות עבר הדרכה לזיהוי הבקשות הללו ובנוסף המבקשים נדרשים להגיש את בקשתם בו זמנית במייל.
מסלול מהיר בדרך למסחור
"שיטת הפטנטים היא אחד האמצעים שבאמצעותם מעודדות מדינות חדשנות בתחום הסביבתי", אומר מר עמית צוקרשטיין ממשרד שילון צוקרשטיין ושות', המתמחה בעריכת פטנטים ורישומם. "הפטנט הוא בעצם הסכם בין המדינה לממציא, לפיו הממציא חושף את הידע שלו ובתמורה הוא מקבל מהמדינה זכות למנוע מאחרים להעתיק אותו" הוא מסביר.
לדברי עו"ד אייל שילון, שותפו במשרד, המסלול המהיר מאפשר לממציא להגיע תוך זמן קצר יחסית להליך הבחינה בתקווה לרישומו של הפטנט, מה שיכול להקל על מסחורו.
" פטנט רגיל, שאינו משיק לתחום הירוק, מחכה בתור אצל רשם הפטנטים כשנתיים בממוצע ובמקרים אחרים התיק נפתח מפאת העומס רק אחרי שנים ארוכות".
פטנט מעלה את הערך
מעבר למונופול שמקבל ממציא הפטנט מהמדינה, מסביר צוקרשטיין כי מחקרים אקדמאים רבים מראים כי לרישום פטנט השפעה חיובית על הערכת השווי של החברה שמגישה את הבקשה.
"פטנט רשום או פטנט בתהליך רישום, מקנה לחברה נקודות זכות כחלק מבדיקת הנאותות שמבצעים משקיעים, לפני ההחלטה אם להשקיע בחברה או בטכנולוגיה מסוימת" אמר צוקרשטיין.
לדבריו, רישום פטנט מקנה למשקיעים תחושה של צמצום הסיכון, החברה מצטיירת כיציבה יותר וההמצאה כחדשנית יותר ולכן קל יותר לחברות שרשמו פטנט לגייס כספים. בדומה, ניתן לראות במחקרים כי גם האקזיטים של חברות שרשמו פטנטים- קלים יותר.
לרשום פטנט כמה שיותר מהר.
יוסי פישר, מנכ"ל חברת סולאריס-סינרג'י, חברת סטארט-אפ המפתחת מערכות פוטו-וולטאית הצפה על מאגרי מים, מסכים עם הקביעה הזו. "היום, חברת סטארט-אפ שמעוניינת לגייס כסף חייבת לרשום פטנט", הוא אומר. עוד לפני הקמת החברה, ב-2008, הגישה סולאריס-סינרג'י שתי בקשות פרוביזיונליות (ארעיות) לפטנט ב-PCT (Patent Corporation Treaty), מוסד בינלאומי מוכר בעל מרכזים במספר מקומות בעולם. הרישום הקנה לה "מספר" בתור לרישום הפטנט וטווח זמן של 18 חודשים עד שתחליט באילו מדינות היא מעוניינת לרשום אותו.
למערכת של סולאריס-סינרג'י יתרון מרכזי בכך שהיא חוסכת את הצורך בהקצאת קרקעות, אשר בארץ ובאירופה מהוות את אחד החסמים המרכזיים ליישום מערכות פוטו-וולטאיות. בנוסף, משמשת המערכת לכיסוי מי המאגר, מה שמסייע בהפחתת קצב אידוי מי המאגר, מה שמסייע בהפחתת קצב אידוי המים והתפתחות אצות. כמו כן, פיתחה החברה פטנט שבעזרתו יכולה המערכת לעשות שימוש בקור ממאגר המים עצמו, מה שמאפשר שימוש בתאי סיליקון, שבתנאי חום לא ניתנים לשימוש.
מגן על הטכנולוגיה
"היינו חייבים לרשום את הטכנולוגיה כפטנט מאחר ורצינו לחשוף אותה שנה מאוחר יותר בכנס באילת" מספר פישר. הוא מסביר כי עד שלא רושמים פטנט לא ניתן לחשוף את הטכנולוגיה, מאחר ואחרים יכולים להעתיק אותה. בנוסף, לדבריו, עצם הגשת הבקשה מגינה על החברה מתביעות נגדיות של ממציאים שיאשימו אותה בהעתקה מהם.
כמו כן, המצאה שנחשפה לציבור לא ניתן יהיה לרשום עליה פטנט בעתיד. למשל, חשיפת טכנולוגיה שאינה מעוגנת בפטנט בתערוכה או הצגה אחרת שלה בפני הציבור, שלא תחת מסמך סודיות, פוסלת את האפשרות להגן עליה בפטנט מאוחר יותר.
היום נבדקת הטכנולוגיה של החברה בשדה הניסויים לטכנולוגיות חדשות בקיבוץ קטורה בערבה. בנוסף, חתמה החברה על שני הסכמים עבור התקנת שת מערכות בטא, במאגר מי קולחין של חברת מקורות, ובאתר חברת החשמל של צרפת. את כל אלה לא הייתה יכולה לעשות לולא הגישה בקשה לפטנט.
היכן לרשום- בהתאם לאסטרטגיה
"ההחלטה באילו מדינות להגיש בקשה לפטנט תלויה באסטרטגיה של החברה" אומרת ד"ר סוזן ליפשיץ. לדבריה, באסטרטגיה הכוונה לשוק היעד, למקום בו יתבצע ייצור המוצר ולעיתים גם למדינות בהן נמצאים המשקיעים.
" במידה ומדובר בהמצאה שישימה במדינות רבות, כדאי לרשום את הפטנט בכמה שיותר מדינות, אך אם קימת מגבלה כלכלית רבים מעדיפים להגיש בקשה לפטנט קודם כל בארה"ב ורק אחר כך להגיש בקשה עולמית ובקשה באירופה" אומרת ליפשיץ.
על פי אמנת פריז להגנת קניין רוחני, לאחר הגשת בקשה לפטנט במדינה אחת ניתנת לממציא שנה להגיש בקשות זהות במדינות נוספות. הרישום ב-PCT מקנה 18 חודשים נוספים מעבר לשנה הראשונה, ובאופן זה ניתן להרוויח יותר זמן.
שיקול נוסף הוא הרגולציה השונה בכל מדינה. ברוב המדינות ניתן לרשום פטנט על מוצר או תהלך, אך תחומים הנחשבים "בין לבין" לא תמיד אפשר. למשל, בארה"ב ניתן לרשום פטנט על תוכנה אך באירופה עדיין לא. כך שיש לקחת את השיקול בחשבון.
כמה יקר לרשום פטנט?
לדברי ליפשיץ, בסך הכול מדובר בתהליך יקר, כאשר העלות מתחלקת למספר מרכיבים.
עלות הכנת הבקשה הראשונית תלויה במידת מורכבות שלה. מורכבות הבקשה תלויה במידת המורכבות שלה. מורכבות הבקשה תלויה במורכבות הטכנולוגיה, במספר הפטנטים הדומים הקיימים בתחום ובמשתנים נוספים שעלולים להקשות על פירוט הבקשה. באופן כללי, הכנת בקשה פרוביזיונלית תעלה בין 1,000-5,000 דולר והכנת בקשה רגילה צפויה לעלות בין 2,000-10,000 דולר. לאחר מכן, יש לשלם את האגרות ואת עלויות ה"טופסולוגיה" בכל מדינה.
בארץ האגרה עומדת על 1,216 שקלים.
בארה"ב קיימת עלות שונה עבור חברה גדולה ועבור חברה קטנה, כאשר העלות לחברה קטנה תעמוד על כמחצית מהעלות עבור חברה גדולה. באירופה בעלויות עומדות על כמה אלפי יורו.
עלות שלב ההתכתבות
גם התרגום מהווה מרכיב רציני בעלות ההגשה, אומרת ליפשיץ, שכן מדובר בשפה טכנית- משפטית מורכבת. במדינות רבות יש לתרגם את הבקשה לשפה המקומית ובנוסף יש צורך לשלם לעורך פטנטים שינהל את התיק בכל מדינה. לדבריה, בדרך כלל, לאחר שמתקבל הדו"ח הראשוני של בוחן הפטנטים במדינה, מתחיל שלב ההתכתבות בין עורך הפטנטים לבוחן, כאשר בוחן מנסה להוכיח שההמצאה אינה חדשנית ואינה זכאית להירשם כפטנט ואילו עורך הפטנטים מנסה להוכיח את ההיפך. עלות שלב ההתכתבות יכולה לנוע מכמה אלפי דולרים לכמה עשרות אלפי דולרים.
תחום בהתפתחות בעולם
לדברי צוקרשטיין, היו בעולם בחודשים האחרונים התרחשויות רבות בכל הקשור לפטנטים ירוקים, מה שמעיד על צמיחה והתפתחות בתחום. כך, למשל, השיק ארגון הקניין הרוחני הבין לאומי כלי מקוון, אשר נמצא בשימוש בייחוד על ידי עורכי פטנטים, אשר נמצא בייחוד על ידי עורכי פטנטים, אשר נמצא בשימוש בייחוד על ידי עורכי פטנטים, המאפשר לחפש בכ-200 סיווגי פטנטים הנחשבים ירוקים (environmentally sound technologies), בנפרד מטכנולוגיות אחרות.
במקביל, השיק גם משרד הפטנטים האנגלי כלי שמאפשר לחפש פטנטים שפורסמו במהלך בחינתם כפטנטים ירוקים. כמו כן, משרד הפטנטים האירופאי פרסם לאחרונה מחקר שמראה כי שמונים אחוזים מהפטנטים הירוקים נמצאים בשש מדינות: יפן, ארה"ב, גרמניה, קוריאה, צרפת ואנגליה. המחקר מראה, בין היתר, קפיצה בכמות הפטנטים הירוקים משנת 1997, מה שמעיד, לדבריו, על קשר בין אמנת קיוטו בנושא התחממות כדור הארץ ופיתוח טכנולוגיות ירוקות.
ולבסוף, ב-3 במרץ 2011 הכריזה גם קנדה כי היא מצטרפת למדינות שמאפשרת זירוז בחינה על סמך היות הבקשה המצאה ירוקה.
יפן אחראית ל-40.8% מהפטנטים הירוקים בין השנים 1998-2003. למקום השני הגיעה ארה"ב עם 12.8% ובמקום השלישי אנגליה עם 12.7%.
39 בקשות ירוקות
הבקשות הירוקות הראשונות התקבלו בחודש מרץ 2010, הנתונים מתייחסים לשנה האחרונה: [גרף]