למאמר מעודכן (יולי 2015) בנוגע לרישום פטנט על תוכנה. כותרת המאמר המעודכן מתייחס לאפליקציה, אולם התוכן מדויק גם לעניין תוכנה באופן כללי.
השאלות "האם ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט בתוכנה והאם ניתן לקבל פטנט רשום בתוכנה?" הן שאלות נפוצות מאוד והתשובה עליהן, באופן הכללי ביותר, היא כן. רוב מדינות העולם, וישראל וארה"ב בכללן, מאפשרות לקבל פטנטים בתחום התוכנה.
בתחום זה, כמו בכל תחום אחר, לא כל המצאה ולא כל רעיון כשירים לרישום וכמו בתחומים אחרים – חלק מההמצאות וחלק מהרעיונות כן כשירים לרישום.
בשנת 2006 פרסמה רשות הפטנטים הנחיות עבודה אשר היו שמרניות בצורה משמעותית ושימשו כבסיס לסירוב בקשות רבות בתחום התוכנה וגם הרוח הכללית ברשות הפטנטים היתה כי אין פטנטים על תוכנה במדינת ישראל, כלומר, העמדה הרשמית של רשם הפטנטים הישראלי הייתה כי תוכנה היא בגדר רעיון אבסטרקטי בלבד.
ברור לכל כי גישה שכזו אינה הגיונית וכי השוואת תוכנה או מערכת תוכנה למשוואה ותו לא היא מחמירה בצורה אשר עלולה לפגוע בשוק התוכנה כולו.
ואכן, הגישה המחמירה הזו הלכה והתרככה עם השנים ובפועל נרשמו עוד ועוד פטנטים בישראל בנוגע לתוכנה, וזאת למרות הגישה הרשמית של רשות הפטנטים שלא השתנתה עד שנת 2012. בשנת 2012 הוציאה רשות הפטנטים הנחיות עבודה חדשות, המתבססות על פרשנות מעט אחרת של סעיף 3 לחוק הפטנטים.
הוראות העבודה לראשונה התייחסו בפועל למגמה העולמית המתירה רישום פטנטים על תוכנה, גם אם במגבלות מסוימות. הגם שהגישה הישראלית היא עדיין שמרנית משמעותית מזו המקובל במדינות רבות אחרות, ובראשן ארה"ב, הרי שהיא היוותה הצהרה חשובה המעידה כי ישראל לא נותרה מאחור.
כך לדוגמא בישראל, כלל הבסיס לגבי מהי המצאה הכשירה לרישום כפטנט מפורטת בחוק באופן הבא: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".
אם נתייחס רק לנקודת המפתח בנוגע לתוכנה הרי שההמצאה חייבת להיות "בתחום טכנולוגי" ובהקשר זה, הכלל שנקבע על ידי רשות הפטנטים בישראל (אך המבחן שונה מהותית במדינות אחרות ובראשן בארה"ב בה, לדוגמא, אין דרישה בחוק להיות ההמצאה "בתחום טכנולוגי") הוא האם ההמצאה המיושמת על ידי מחשב ואין בפעולתו מעבר לפעילותו הרגילה אזי יתכן שאין בהמצאה אופי טכנולוגי מוחשי.
בוחני רשות הפטנטים כאשר הם מבצעים את הבחינה המהותית נוטים לפרש לחומרה את דרישות החוק ולרוב נדרשת פעולת הסבר וסתירת טענותיהם במהלך הבחינה. אולם, על מנת לאפשר מצב שבו יסתרו טענות הבוחנים, יש לוודא כי בקשת הפטנט מלכתחילה נערכה באופן מתאים.
כך לדוגמא, יהיו כשירים לרישום פטנטים על תוכנה שמהותם שיפור פעולת מחשב (לדוגמא מהדר/קומפיילר אשר משנה את תגובת המעבד), פטנטים שמהותם אינדוקס של ספריות של פונקציות, פטנטים שמהותם הצגת מידע המבוצע על ידי שילוב בין מספר מאגרי אחסון ושיוך תצוגות ייחודיות עבור כל אחד מהם, פטנטים שההמצאה בהן עושה שימוש חדש באמצעי תקשורת, פטנטים שמהותם יחסי הגומלין בין המערכת המבצעת תיעדוף לבין מערכת מרוחקת, פטנטים שמהותם עיבוד תמונה וקול ואף במקרים מסוימים פטנטים שמהותם סיווג תמונות, וידאו ומידע סטטיסטי. לעומת זאת, בישראל, פעמים רבות בקשות פטנט שמהותן שיטות לעשיית עסקים לא יהיו כשירות לרישום גם אם יבוצעו באמצעים ממוחשבים.
המצב המשפטי בארה"ב ומדינות אחרות שונה, לעיתים באופן מהותי, מהמצב בישראל. כך לדוגמא, החוק האמריקאי כלל אינו דורש שהמצאה תהיה בתחום טכנולוגי.
לסיכום, לממציאים וליזמים לא צריך להיות חשש להתחיל בהליך רישום פטנט בגין תוכנה, אך חשוב מאוד לקבל ייעוץ מקצועי מסודר ומפורט בטרם נקיטת כל הליך וזאת על מנת לבחון את הסיכויים לרישום פטנט בגין ההמצאה או התוכנה הספציפית.