פטנט הבחירות הראשון שנרשם בארה"ב הוא פטנט מס' 5,469 ממרץ 1848, שנתיים אחר כך נרשם פטנט 7,521 ורק עשור לאחר מכן בשנת 1860 נרשם הפטנט הבא בתחום ההצבעות ומספרו 28,339. שלושת הפטנטים הראשונים שהוגשו על ידי מונהגן, הנדרסון וביילי (בהתאמה) מציגים מבט מרתק על התקדמות המכניקה והשימוש בחשמל באותה התקופה והניסיון למכן פעולות יומיומיות, בין אם עלה צורך אמיתי ובין אם לא שכן לא עלתה דרישה "מהשטח" למכן את תהליך ההצבעה אשר עבד היטב עוד מימי רומא העתיקה גם בלי מכונות וחשמל.
הפטנט הבא שנרשם בארה"ב הוגש על ידי לא אחר מאשר תומאס אדיסון וזהו פטנט מס' 90,646 משנת 1869. אדיסון קיבל פטנט בגין מכשיר חשמלי להצבעה אשר אפשר למצביעים לבחור בין שתי אפשרויות וסימן במכשיר מרכזי את ספירת הקולות, בזמן אמת, ואפשר גם להדפיס על נייר כימי את התוצאות.
לא אזכיר את כל הפטנטים בתחום מאותה התקופה, אולם ראוי לעצור לרגע ולהתייחס לפטנט אמריקאי 158,652 של הממציא הבריטי ספראט משנת 1875, אשר מייצג את תחילת קיומם של "פטנטים אקטיביסטיים" אשר באו לפתור קשיים ובעיות של שחיתות ממוסדת במערכת הבחירות. במקרה של ספראט הוא ציין בבקשת הפטנט, בניסוח בריטי מנומס, מה דעתו על המצב השורר במערכות בחירות.
בשנת 1878 נרשם פטנט 211,056 של הממציא רוני אשר היה הראשון להזכיר מפורשות את הבחירות הכלליות בארה"ב ושרטוטיו מראים הצבעה בין 4 מפלגות, כפי שהיה בזמנו, לשלוש משרות שונות. מעט מאוחר יותר, בשנת 1881, נרשם פטנט 248,130 אשר מטרתו המוצהרת הייתה למנוע אפשרות להונאת בחירות על ידי הכנסת יותר מפתק אחד לקלפי והחלפת הפתקים במשיכת ידית. נראה שנעלם מעינו של אנתוני ברנאנק, הממציא, שניתן גם למשוך פעמיים בידית. למרות זאת, שרטוטיו מציגים את תחילת התפיסה השימושית של מכונות ההצבעה ששלטו בפועל במאה ה-20 וכללה עמודות ושורות של כפתורי לחיצה כאשר כל שורה מייצגת משרה (נשיא, סגן-נשיא וכו') וכל עמודה מתייחסת למפלגה.
בשנת 1890 ממציא בשם קנדי דוגאן קיבל את פטנט 440,547 שפתר את בעיית ההונאה אצל ברנאנק על ידי כך שהסימון נעשה על ידי חירור נייר שהתקדם רק בין מצביע למצביע. יש לציין שפטנט זה לא עושה שימוש בחשמל, למרות שהגיע 21 שנים לאחר רישום הפטנט של אדיסון שכן עשה שימוש בחשמל.
שנה קודם לכן, 1889, קיבל הממציא גריי פטנט מס' 620,767 על המצאתו שלא הייתה ראויה לציון אלמלא עניין אחד- לראשונה ניתנה האפשרות למצביע לוודא שהצבעתו נרשמה כראוי על ידי כך שלא רק שהמכשיר תיעד את הצבעתו לטובת אנשי הקלפי אלא גם ניקבה חור בנייר מיוחד ואפשרה למצביע לראות זאת.
בשנת 1930 בכמעט כל עיר אמריקאית הצביעו באמצעות מתקני הצבעה מכניים אשר נולדו בפטנטים מהמאה הקודמת.
תקופה לאחר מכן, בשנת 1965, נרשם הפטנט המפורסם "ווטומטיק" 3,201,038 על שמו של הממציא האריס. מדובר במתקן שבו המצביע מנקב חור בכרטיס מסומן וההצבעות נספרות במערכת ממוחשבת. המצאתו הפכה למכשיר ההצבעה הנפוץ ביותר בארה"ב.
תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 1974, נרשם פטנט 3,793,505 בגין "וידאו ווטר" שהציג מסך וידאו והיה אבי מכשירי ההצבעה האלקטרונית. שנה לאחר מכן נעשה לראשונה שימוש במכשיר.
בשנת 1977 הממציא נאריי מקבל את פטנט 4,021,780 בגין מכשיר הסריקה הראשון המיועד לספירת קולות.
עשור מאוחר יותר נרשם פטנט 4,641,240 על שם הממציא בוראם וחברת אר. אפ. שופ בגין מכשיר ההצבעה הממוחשב הראשון שהצליח להגיע להצלחה מסחרית ממשית.
כמעט 150 שנים אחרי הפטנט של אדיסון למכשיר ההצבעה ה'נגיש' הראשון, בשנת 1996, קיבל הממציא הארפ פטנט 5,585,612 בגין מכשיר להצבעה אשר מאפשר לכבדי ראייה ולמי שאינם יודעים קרוא וכתוב להצביע ללא עזרה של אחרים באמצעות הצגה קולית של הכתוב על הפתקים בקלפי והוראות קוליות לביצוע ההצבעה.
למרות שמכשירי הצבעה קיימים כבר 152 שנים, רק בשנת 2000 טכנולוגיה זו מוצגת באור הזרקורים באופן שלילי. בעיות במכונות הניקוב בבחירות לנשיאות ארה"ב, בייחוד בפלורידה, יוצרות רעש תקשורתי והתקוממות עממית בנוגע למכשירים המשמשים בהצבעות. שיא השליליות נרשם כאשר עיריית ניו-יורק שולפת "מהבוידם" 5,100 מכונות הצבעה אשר כל אחת מהן שוקלת כ-362 ק"ג ובתוכה 20,000 חלקים לצורך ההצבעה מאחר ומערכת ההצבעה הממוחשבת שעלתה לעירייה 95 מיליון דולר גרמה לכאוס מוחלט שכלל 72 ימים של ספירה חוזרת והליכים משפטיים יקרים.
כצפוי, מאז שנת 2000 נרשם "פיצוץ אוכלוסין" במספר בקשות הפטנט בתחום זה ורק בעתיד נוכל להסתכל שוב אחורה ולומר מי מכל אותן בקשות פטנט ופטנטים רשומים מאז 2000 היו החשובות ביותר.
גם בבחירות הנוכחיות מכונות ההצבעה הממוחשבות יהיו בשימוש וברור לחלוטין שלא משנה מי יפסיד, הילארי קלינטון או דונלד טראמפ, המכונות יקבלו עוד יחסי ציבור שליליים, בצדק או שלא בצדק. אז אם יש לכם המצאה איכותית בתחום ההצבעות, רוצו להגיש פטנטים.