מאמר ראשון בסדרה.
ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי (WIPO) הוא הסוכנות המתמחה של האו"ם (UN) העוסקת בפיתוח, איזון ויצירת נגישות למערכת הקניין הרוחני (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים וכדומה) בעולם וזאת מתוך התפיסה שהקניין הרוחני מעודד יצירתיות, חדשנות ובייחוד לאור תרומתו להתפתחות העיסקית והכלכלית ובמקביל להגנה על אינטרסים ציבוריים רצויים.
הארגון קיבל את המנדט לפעול כבר בשנת 1967 ע"י האמנה המכוננת הלוא היא אמנת WIPO (Wipo Convention). באותו מנדט קיבל הארגון מהמדינות החברות באו"ם את הזכות, הסמכות והחובה לפעול וכך, לאחר שלוש שנות הכנה אינטנסיביות, אשר כללו גיוס צוות רב לאומי, החל הארגון לפעול בשנת 1970. מאותה שנה פועל הארגון ביעילות ונמרצות כדי לקדם ולשכלל את המערכות הבין לאומיות והלאומיות הנוגעות לקניין רוחני ובהן מערכות פטנטים, מדגמים סימני מסחר וכדומה. הסוכנות מטפלת בכל סוגי הקניין הרוחני: פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, ציונים גיאוגרפיים, זכויות יוצרים וכדומה ואינה מזניחה תחומים כאלה או אחרים, גם אם הם נדירים ויחסית מינוריים.
WIPO היא הסוכנות הגדולה ביותר של האו"ם והיא אהודה מאוד על המדינות החברות (184 מדינות חברות שהן 90% ממדינות העולם), הסיבה העיקרית שבגינה היא נערצת על ידי המדינות החברות ובייחוד על פקידי האוצר במדינות החברות היא העובדה הפשוטה שארגון הקניין הרוחני היא סוכנות אשר מממנת את עצמה בצורה יעילה ומסודרת ועלותה למדינות זניחה. למעשה, אין צורך של ממש בתרומה הכספית של המדינות השונות לארגון. כל מדינה החברה בארגון בוחרת בעצמה מה תהיה תרומתה הכספית לארגון וזאת מתוך 14 רמות תמיכה הנעות בין 1,400 פרנקים שוויצריים (ברמה הנמוכה ביותר) ל-1.1 מיליון פרנקים שוויצריים (הרמה הגבוהה ביותר) לשנה. כך לדוגמא – בשנת 2009 קיבל הארגון מהמדינות החברות סך של 34 מיליון פרנקים שוויצרים מתוך סך ההכנסות שעמד על 607 מיליון פרנקים שוויצריים, ההוצאות באותה שנה 582 מיליון פרנקים שוויצריים בלבד (רווח של למעלה מ-24 מיליון).המתמטיקה די פשוטה – היה מספיק לארגון 10 מיליון פרנקים שוויציריים נוספים כדי לסיים את השנה ברווח ולא בכל 34 מיליון הפרנקים.
עיקר פעילותו היום יומית של הארגון סובב סביב ניהול עשרים וארבע האמנות הבין לאומיות הנוגעות לקניין רוחני.
שורשיו של הארגון נטועים כבר בשנים 1873-1883. ב-1873 התקיימה תערוכת ההמצאות הבין לאומית בוינה אולם ממציאים זרים סירבו להציג בתערוכה מאחר ופחדו שהמצאותיהם יועתקו, זאת בהיעדר דרך יעילה להגן על פטנטים מחוץ לגבולות מדינת המקור של הממציא (וכידוע, הפטנט הוא לרוב ה"בייבי" של הממציא).
וכך, בשנת 1883 נוצרה האמנה הבין לאומית הראשונה בתחום הקניין הרוחני – אמנת פריז. אמנה זו נוצרה על מנת לאפשר לאדם ממדינה אחת לקבל הגנת קניין רוחני במדינה אחרת, כל עוד שתי המדינות חברות באמנה. בין היתר, האמנה מאפשרת תקופה של עד שנה להגשת בקשות פטנט במדינות החברות על בסיס בקשת הפטנט הראשונה ובדומה תקופה של עד חצי שנה להגשת בקשה לרישום סימן מסחר.
בשנת 1886 אמנת ברן (Berne Convention) הוצגה והכניסה לזירה הבין לאומית את זכויות היוצרים להגנה על יצירות ספרותיות ואמנותיות.
משלב זה סדרת אמנות בין לאומיות החלה להתפתח בנושאים שונים וכך הגענו לשנת 2011 בה מנהלת WIPO 24 אמנות קניין רוחני שונות.
האמנות המנוהלות על ידי WIPO מתחלקות לשלוש קבוצות נפרדות ואמנה חיצונית אחת. האמנה החיצונית היא כמובן אמנת WIPO עצמה, עליה הוסבר לעיל.
בקבוצה הראשונה אמנות העוסקות בהגנה על קניין רוחני ומגדירות סטנדרטים בסיסיים שעל המדינות החברות לעמוד בהן, בד"כ ע"י חקיקה מקומית.
בקבוצה השנייה אמנות להגנה בין לאומית על קניין רוחני הבאות לוודא שלהגשה או לרישום של זכויות במדינה חברה תהיה השפעה על מדינות חברות. אל תבלבלו- אמנות אלו אינן מאפשרות אכיפה של זכויות הרשומות במדינה מסוימת גם במדינות אחרות אלא באות להקל על רישום והסדרה של רישום כאשר ישנם רישומים או בקשות מקבילות.
הקבוצה השלישית והאחרונה מורכבת מאמנות המתייחסות לסיווג ובאות ליצור סיווג אחיד של המצאות, סימני מסחר ומדגמים.
ישראל חברה ב-12 מהאמנות המנוהלות על ידי WIPO: אמנת WIPO (26.4.1970); אמנת פריז (24.3.1950); אמנת ברן (24.3.1950); PCT (1.6.1996); אמנת מדריד (ציון מקור) (24.3.1950); פרוטוקול מדריד (1.9.2010); אמנת ניס (8.4.1961); אמנת ליסבון (25.91966(; אמנת רומא (30.12.2002); אמנת שטרסבורג (7.10.1975); אמנת הפונגרם (1.5.1978); אמנת בודפסט (26.4.1996).
וכן באמנה להגנה על זני צמחים (UPOV) שאינה מנוהלת על ידי ארגון הקניין הרוחני הבין לאומי (12.12.1979). כמו כן, ישראל חברה בארגון הסחר הבין לאומי (21.4.1995) אשר בין חבריו כללים הנוגעים גם לקניין רוחני.
כפי שניתן להבין ארגון הקניין הרוחני הבין לאומי הוא גוף יעיל ומסודר המאפשר לממציאים, בעלי פטנטים ולמשתמשים בהמצאות, פטנטים, סימני מסחר, מדגמים ושאר זכויות קניין רוחני לנהל את עסקיהם בצורה תקינה ובטוחה תוך אפשרות לנהל ולאכוף את זכויותיהם בצורה מיטבית.
לעמוד הבא במאמר לחץ על הקישור –> פטנטים
קישורים לטקסטים המשפטיים של האמנות-
הקבוצה הראשונה, אמנות העוסקות בהגנה על קניין רוחני:
אמנת ברן (Berne Convention):
אמנת בריסל (Brussels Convention),
הסכם מדריד לציון מקור (Madrid Agreement (Indications of Source)),
אמנת ניירובי (Nairobi Treaty),
אמנת פריז (Paris Convention),
אמנת חוק הפטנטים (Patent Law Treaty),
אמנת הפונוגרם (Phonograms Convention),
אמנת רומא (Rome Convention),
אמנת סינגפור לחוק סימני המסחר (Singapore Treaty on the Law of Trademarks),
אמנת חוק סימני המסחר (Trademark Law Treaty),
אמנת וושינגטון (Washington Treaty),
אמנת זכויות היוצרים (WCT)
אמנת הפונגרם ואמנות הבמה (WPPT).
הקבוצה השנייה, אמנות להגנה בין לאומית על קניין רוחני:
אמנת בודפשט (Budapest Treaty),
אמנת האג (Hague Agreement),
אמנת ליסבון (Lisbon Agreement),
אמנת מדריד לסימני מסחר (Madrid Agreement (Marks)),
פרוטוקול מדריד (Madrid Protocol)
אמנת הפטנטים (PCT).
הקבוצה השלישית, אמנות סיווג:
אמנת לוקארנו (Locarno Agreement),
אמנת ניס (Nice Agreement),
אמנת שטרסבורג (Strasbourg Agreement)
אמנת וינה (Vienna Agreement).