אמנות פטנטים וקניין רוחני: הסכם מדריד ו- הסכם ניירובי

הסכם מדריד לציון מקור (1891)

ההסכם נחתם לראשונה בוושינגטון בשנת 1891 ומאז עבר תיקון חמש פעמים, האחרונה בשנת 1967 בשטוקהולם. אין בהסכם קריאה להקמת גוף מפקח או לתקציב והוא פתוח למדינות החברות באמנת פריז להגנה על קניין תעשייתי (1883). כל מסמך המצריך אשרור הנוגע להסכם יש להגיש למנהל הכללי של WIPO, ארגון הקניין הרוחני העולמי.
הסכם מדריד מורה להחרים, לאסור או להטיל הגבלות נוספות על כל טובין הנושא סימון מקור מטעה או שגוי אשר לפיו אחת המדינות החתומות על ההסכם או מקום כלשהו בתוכן מצוינות כמקור הסחורה.
ההסכם, למעשה, מספק הנחיות לביצוע החרמת הטובין או הטלת ההגבלות. בהסכם קיים איסור על שימוש בכל סימון העלול להטעות או לבלבל את הציבור לגבי מקור הטובין בהקשר של הצגת הטובין ומכירתו.
בכל הנוגע להחלטות הנוגעות לשמות וכינויים בעלי אופי תיאורי או גנרי ההחלטה נמצאת בידי בית המשפט המקומי של המדינה החתומה על ההסכם.

הסכם ניירובי להגנה על הסמל האולימפי (1981)

כל המדינות החברות בהסכם נמצאות חייבות בהגנה על הסמל האולימפי, חמש טבעות שזורות זו בזו, משימוש למטרות מסחר (בפרסום, סימון על טובין, שימוש כסימן וכו') ללא אישור מפורש מהוועדה האולימפית הבינלאומית.
ההסכם לא מורה על הקמת איגוד או גוף מפקח או תקציב והוא פתוח לכל מדינה החברה בWIPO (ארגון הקניין הרוחני העולמי), אמנת פריז להגנה על קניין תעשייתי (1883), האו"ם או כל אחת מהסוכנויות המתמחות שנמצאות ביחסים עם האו"ם.
תוצר חשוב של ההסכם הוא, שבמידה והוועדה האולימפית הבינלאומית מעניקה אישור לשימוש בסמל האולימפי למדינה החברה בהסכם, הועדה האולימפית הלאומית של אותה מדינה זכאית לחלק בכל תשואה שתקבל הועדה האולימפית הבינלאומית כפועל יוצא של הענקת האישור לשימוש בסמל.
כל מסמך המצריך אשרור הנוגע להסכם יש להגיש למנהל הכללי של WIPO, ארגון הקניין הרוחני העולמי.

לעמוד המאמר הראשי לחץ על הקישור –> פטנטים

לעמוד הבא לחץ על הקישור –> משרד עורכי פטנטים