זכות יוצרים היא ההגנה המשפטית המקבל יוצרו או בעליו של יצירה. הזכות כוללת זכויות משנה (כלכלית, מוסרית) ומוגדרת בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, 2007: זכות יוצרים מהי11.זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: (1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות; (2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; (3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; (4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות; (5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות; (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; (7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

כל ביטוי מקורי מוגן על ידי דיני זכויות יוצרים. החוק מגדיר בסעיף 4:היצירות שבהן יש זכות יוצרים4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; (2) תקליט;ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. בכלל זה: "יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית; "יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- מוזיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; "יצירה ספרותית" – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; יצירה מוזיקלית איננה מוגדרת בחוק; הכוונה היא ללחן. מילות השיר מוגנות כיצירה ספרותית, וההקלטה מוגנת כ"תקליט"."יצירה אדריכלית" – "בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה"; "יצירת פיסול" – לרבות תבנית או מודל של פסל; "יצירת צילום" – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; "יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; "יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי מספר יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; "לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

מה שאינו "ביטוי" של "יצירה" אינו מוגן באמצעות זכויות היוצרים וכן "יצירות" שהוחרגו במפורש. כך לדוגמא- המצאה אינה יצירה המוגנת באמצעות זכות יוצרים ויש להגן עליה באמצעות פטנט, וכן עיצוב חיצוני הכשיר להירשם כמדגם. חוק זכות יוצרים בסעיפים 5-7 מגדיר כך: היקף זכות היוצרים ביצירה5. זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:(1) רעיון;(2) תהליך ושיטת ביצוע;(3) מושג מתמטי;(4) עובדה או נתון;(5) חדשות היום.פרסומים רשמיים6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.מדגמים7. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי.

זכות היוצרים נוצרת מייד עם היווצרה של היצירה ואין חובה לעשות דבר כדי לזכות בהגנה זו. לצורך הוכחת הבעלות על היצירה מומלצת לבצע הפקדת זכויות יוצרים (ראו שאלה נפרדת).

כאמור, אין חובה לבצע רישום כלשהו של היצירה על מנת להינות מהגנת חוק זכות יוצרים בישראל. כמו כן, בישראל כלל לא קיים מרשם זכויות יוצרים. בארה"ב, לעומת זאת, קיים מרשם זכויות יוצרים וניתן להפקיד בו גם יצירות שנוצרו מחוץ לארה"ב ללא כל תנאים מקדימים הנוגעים לאזרחות/תושבות/מקום היצירה וכדומה. לצורך הוכחת הבעלות ביצירה מומלץ לבצע תיעוד מסודר, באמצעות רישום היצירה במרשם זכויות היוצרים בארה"ב או אצל עו"ד ישראלי.

חוק זכות יוצרים 2007 קובע כי בגין כל הפרת זכות יוצרים (כלכלית או מוסרית) רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים סטטוטוריים (כלומר ללא הוכחת סכום הנזק) של עד 100,000 ש"ח. החוק גם קובע בסעיף 56(ב) מספר קריטריונים אשר מנחים את בית המשפט בעת קביעת סכום הפיצוי:(1) היקף ההפרה;(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;(3) חומרת ההפרה;(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;(8) תום לבו של הנתבע.

זכות היוצרים ביצירה הנעשית בעבודה אלו שייכים למעביד, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם.

חוק זכות יוצרים קובע בעיקרון כי זכות היוצרים נמשכת 70 שנים לאחר מותו של היוצר, ובפירוט: תקופת זכות יוצרים38.זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה.תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת39.זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם40.לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.תקופת זכות יוצרים בתקליט41.זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה42.זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.סיום תקופת זכות יוצרים43.תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא44.(א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה:(1) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור בסעיף 2, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף 8(א)(1);(2) יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור.(ב) בסעיף זה –"ארץ המוצא", של יצירה –(1) ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה;(2) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר;(3) ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה;(4) ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם –(א) ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל;(ב) ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה אושהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין;"יצירה" – יצירה כאמור בסעיף 4(א)(1);"מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות סעיף 9.

בכל יצירה יש שני סוגים של זכויות - הזכות הכלכלית, היינו הזכות להרוויח כסף מהיצירה והזכות המוסרית היינו זכותו של היוצר שהיצירה תוכר כיצירתו וכן זכותו למנוע שיבוש ופגיעה ביצירה. חוק זכות יוצרים מגדירה בפירוט בפרק ז':פרק ז': זכות מוסריתהזכות המוסרית זכות אישית45.(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.זכות מוסרית מהי46.זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

בפירוש לא. אין כל חובה או דרישה לסמן יצירה. כל יצירה מוגנת בזכויות יוצרים גם אם לא סומנה.

כן, גם שימוש חלקי ביצירה עלול להיחשב כהפרת זכות היוצרים.הבחינה הנעשית היא ביחס להאם השימוש שנעשה הינו "שימוש הוגן" בהתאם לפסיקה.

פנה מייד ליעוץ משפטי! אל תנסה להשיב בעצמך. דיני זכויות היוצרים, על אף שנראים ברורים לכל, הם דינים סבוכים ויש צורך בבחינה מדודקדת על ידי עורך דין העוסק בתחום.

התשובה הראשונית היא חד משמעית - לא! אלא אם כן יתקיימו שורה של תנאים שהראשיים בהם הם שהאתר ממנו גוגל אינדקס את התמונה אישר שימוש חופשי בה וכי האתר נראה אמין בכל הנוגע לכך שהוא מקור התמונה ובעל הזכויות בה. המלצה חמה שלנו - לא להשתמש בתמונות שאותרו בגוגל, ניתן לרכוש תמונות בכל נושא ותחום בדולרים בודדים באתרים ייעודים.

כאמור, זכויות יוצרים מגינות על "יצירה", ולא על רעיון או פונקציונאליות של תוכנה. כאשר מדובר באפליקציה הרי שזכויות יוצרים מגינות רק על קוד המקור (כלומר הקוד הספציפי בשפת התכנות הספציפית) שבו נכתבה האפליקציה.המשמעות היא שאם גורם שלישי יכתוב קוד תוכנה אחר, באותה שפת תכנות או אחרת, אז גם אם התוכנה תעשה בדיוק אותו הדבר הרי שהוא כנראה לא מפר את הזכויות שלך.זכויות יוצרים יכולות להגן גם על אלמנטיים עיצוביים בממשק המשתמש של האפליקציה אך גם במקרה זה, אם מישהו יעצב את האפליקציה בצורה אחרת הוא כנראה לא מפר את זכויות היוצרים שלך. במידה ובאפליקציה ישנה חדשנות והתקדמות המצאתית, יכול להיות שניתן להגן עליה באמצעות פטנט. הגנה באמצעות פטנט תאפשר, במידה ומישהו מבצע את התכונות המוגנות בפטנט, לפעול כנגדו ואין זה משנה האם קוד המקור דוהה או לא, שהרי הגנת הפטנט לא ניתן על הקוד הספציפי. כמובן שלא על כל אפליקציה אפשר להגן באמצעות פטנט, אך כדאי מאוד להתייעץ במשרד עורכי דין ועורכי פטנטים אודות האפשרות.