מי מאיתנו לא חשב על רעיון גאוני, המצאה שתשנה את העולם, או לפחות מוצר שלא קיים שיהפוך את השוק לגמרי? כמעט כולנו, או לפחות רבים מאיתנו. החלום להתעשר או לעשות איזה "אקזיט קטן" היה כבר בכף ידינו, אך בפועל – רובנו נוותר על החלום כבר בהתחלה, עוד בטרם הגענו אפילו לפגישה ראשונית עם עורך הדין.
בבואנו להחליט על גורלה של הבקשה שלנו, עלינו לשאול את השאלות הנכונות – האם כדאי לבצע חיפוש פטנטים, באיזה אופן יש לערוך את הבקשה, באיזה מדינה עלינו להגיש את הבקשה, מהו המועד הנכון להגשת הבקשה ביחס לפעילות החברה (בין אם כבר התאגדה ובין אם לא), מהי האסטרטגיה שעלינו לנקוט בהתאם למגבלותינו, וכו'.
הלכה למעשה, השלב הראשון הינו תכנון ההגשה הראשונית – החל במענה על השאלות לעיל ושאלות נוספות אשר רלוונטיות לכל ממציא בהתאם למצבו.
עד תום 12 חודשים מיום הגשת הבקשה הראשונה קיימת למבקשי בקשת הפטנט בחירה, לה הם לא תמיד מודעים. הבחירה בשלב זה נחלקת לשלוש אפשרויות עיקריות: א. האם להגיש בקשות בכל מדינה ומדינה בהן רוצים לקבל את ההגנה? ב. האם להגיש רק בקשת PCT בשלב זה? או האם כדאי יותר להגיש בקשת PCT ויחד איתה גם בקשת פטנט מלאה במדינה או מדינות נוספות חשובות?
האפשרות הפחות פופולרית, ובצדק, היא הגשת בקשות בכל מדינה ומדינה בהן רוצים לקבל את ההגנה. אפשרות זו בד"כ אינה מומלצת הן מסיבות כלכליות והן מסיבות פרקטיות. בחירה באפשרות זו תוביל להקדמת הוצאת סכומי כסף ניכרים כמו גם לזירוז כללי של התהליך.
האפשרות הפופולרית ביותר, היא הגשת בקשת .PCT אפשרות זו בדרךכללהיאהמומלצת לאור יתרונותיה, הן בפן התקציבי והן בפן הפרקטי. כך למשל, בעת הגשת בקשת ה-PCT נדחה המועד האחרון להגשת בקשות בשלב הלאומי (כלומר בכל מדינה בנפרד) , כלומר דחיית ההוצאות נוספות. בנוסף, דו"ח בחינה שמופק ע"י בוחן הפטנטים מטעם ה- PCT יש משמעות מכרעת שכן רשויות הפטנטים במדינות השונות בשלב הלאומי נוהגות לצטט את דו"ח הבחינה במסגרת הליך הבחינה המקומי. כלומר בטווח הארוך –מענה לדו"ח הבחינה בשלב ה- PCT, למרות שאין חובה להגיב לו, יסייע בבחינה במדינות.
מאחר והגנת הפטנטים היא טריטוריאלית, בשלב כזה או אחר אין מנוס מלהגיש את בקשת הפטנט בכל מדינה ומדינה בה נרצה לקבל את ההגנה.
כבר בצעד הראשון, כלומר בעת עריכת הבקשה המקורית, חשוב לזכור – לא כדאי לערוך בקשה ארוכה.
בקשות פטנט ארוכות (ובמיוחד כשאין הכרח בכך, כמו לדוגמא במקרה של הסברים מדעיים שמהווים רקע להמצאה) יובילו להוצאות גבוהות כבר משלב ה-PCT ובייחוד בשלב הלאומי. הדבר יתבטא בד"כ במספר נקודות אותם יש להכיר מראש. ברובן המכריע של המדינות יש מגבלה על מספר התביעות הכלולות באגרת ההגשה, על תביעות עודפות (בכל מדינה מספר התביעות המותר והרכבו שונה) ינדרש תשלום נוסף וכנ"ל לגבי מספר העמודים הכולל בבקשת הפטנט. תרגום הבקשה לשפות זרות, עניין הנדרש במדינות רבות מאוד בעולם יכול להתברר גם הוא כסיפור יקר במיוחד.
לאחר הגשת בקשת הפטנט בשלב הלאומי, נמתין לבחינה ולדוח הבחינה בכל מדינה בנפרד. ההמתנה לעיתים ארוכה עד ארוכה מאוד. בינתיים, בזמן שבקשת הפטנט ממתינה לבחינה יש לתחזק אותה (כך במדינות רבות), יש להקפיד על תשלום אגרות חידוש שנתיות. ואדגיש – כל שנה.
אפשרות נוספת היא, להגיש בקשת פטנט ובקשה לזירוז הבחינה רק במדינה אחת חשובה – למשל בארה"ב, שם ינוהל הליך הבחינה לקבלת הפטנט, ואז, לאחר רישומו, להגיש בקשה מיוחדת לזירוז הבחינה על בסיס הפטנט שכבר נרשם (או אפילו רק קובל) במדינות בהן ניתן לעשות זאת (והן רבות).
במדינות רבות קיימות תוכניות שונות לזירוז הבחינה ואף לקיבול מהיר על בסיס פטנט שכבר קובל או נרשם במדינה אחרת, ובדרך זו ניתן לקדם את הליך הבחינה עצמו ולהקדים את הקיבול. בישראל לדוגמא, קיים הליך מיוחד הקבוע בחוק ובו ניתן לבקש את קיבולה ורישומה של בקשת פטנט ישראלית אם סט התביעות בבקשה (כלומר היקף ההגנה) תואם או הותאם לסט התביעות שקובלו במדינה בה כבר קובל הפטנט המקביל. מה שאומר בפועל שניתן להגיע לרישום הפטנט ללא בחינה מהותית.